מחלת מקצוע מיקרוטראומה
אף על פי כי ידוע לכל כי בגין תאונות עבודה זכאי כל אדם לקבלת פיצוי וסיוע מטעם הביטוח הלאומי, לעתים רבות דווקא אלו הן הפגיעות הקטנות אשר נסובות לעובדים כתוצאה ממשלח ידם, אשר מצטברות ונבנות למשך שנים רבות אשר עלולות להותיר חותם ופגיעה חסרת תקדים – כמו גם כזו אשר מזכה אותם בקבלת פיצוי הולם ואשר יכול לסייע להם להתמודד עם נזקי עבודתם.
כלומר, בין אם מדובר בעבודה בשמש לאורך שנים רבות אשר הבשילה לכדי מחלת סרטן העור, או שמא בעבודה עם חומרים וכימיקלים רעילים אשר מותירים עובדים אשר פעלו בסביבתם ככאלו אשר חולים בפרקינסון או במחלות ריאות, כאשר קצרה היריעה מלהכיל את כלל היבטיהם השונים של מחלות אלו.
לפיכך, במאמר הקרוב נבאר ונרחיב אודות מיקרוטראומה והאופן בו ניתן לקבל עבורה פיצוי הולם ומקיף.
מהי מיקרוטראומה?
בהמשך לכך, בטרם נוכל לבאר עד תום את מאפייניה הכוללים של מיקרוטראומה, כמחלה הבנויה מצעדים קטנים אשר מצטברים לאורך זמן רב לפגיעה חסרת תקדים, יש לפשט את המונח ולתת את הדעת אודותיו.
לכן, מיקרוטראומה הוא מונח המתייחס לפגיעה שנסובה לעובד " נפגעי עבודה " כתוצאה מביצוען של פעולות שגרתיות אשר חזרו ונשנו לאורך העסקתו כחלק מעבודתו בקרב משלח יד. כמו כן, מיקרוטראומה תוגדר ככזו רק אילו היא אינה מוכללת במסגרת מחלות המקצוע אשר מוכרות על ידי המוסד לביטוח לאומי לאור תקנות מחלות מקצוע (חובת הודעה – רשימה נוספת) תש"מ-1980 אשר הינן כדלקמן:
- הרעלה על ידי חומר חיצוני – קרי הרעלה כתוצאה מחשיפה קבועה לחומר רעיל כדוגמת ברום, בנזן, כרום, מטנול, פלואור ועוד כ- 25 חומרים אשר מפורטים בחוק.
- מחלה כתוצאה מחשיפה לחומר כימי – אלרגיות או מחלות אשר נגרמות לנוכח שאיפה או מגע עם חומר כימי ותרכובת אשר מגיעה מחשיפה למתכות כדוגמת טיטניום, טונגסטן או ונדיום, אפוקסי על כלל צורותיו, כמו גם עקרות כתוצאה מחשיפה לגורמים אלו
- סרטן כתוצאה מחשיפה לחומר חיצוני – אסבסט, כרומטים, ניקל ופחמנים.
- פגיעה חושית בכושר השמיעה, מחלות קרינה אשר נסובות מחשיפה לקרני לייזר, אינפרא אדום, מיקרו גלים, אולטרסגול, מיינת, מיקרו גלים, מחלות צלילה ושחיקת עצבים או פגיעות גפיים.
- מחלות ביולוגיות – חשיפה למחלות אשר מקורן בנגיפים או חיידקים אשר התבטאו בפיתוחה של מחלה כדוגמת כלבת, צפדת, שחפת, ברוצלוזיס, שיתוק וחשיפה למיקרו אורגניזם כלשהו אשר הדביק את העובד
- מחלות המועברות מגורם אורגני צמחי – חשיפה לגורמים ביולוגים אשר עוררו מחלות או אלרגיות ועד כדי אירועים אונקולוגיים כדוגמת אבק עץ או ביסנוזיס.
כלומר, כל התפתחות מחלה אשר מקורה בעבודה אשר מערבת מי מבין החומרים המצוינים לעיל והמפורטים בחוק ו/או פגיעה חושית אשר מתבטאת בנכות או איבוד יכולת תחושתית במי מבין החושים כתוצאה מחשיפה לחומרים אלו, מהווה הכרה במחלת עבודה, כאשר מיקרוטראומה תוכר בדומה לתאונת עבודה כקיומו של אירוע המצדיק פיצוי וסיוע מטעם הביטוח הלאומי לאור פגיעה אשר אינה מוכללת בתקנות אלו.
כלומר, מיקרוטראומה היא חשיפה ממושכת לנזק נקודתי אשר כשלעצמו לא מהווה פגיעה רבת משקל, כאשר חשיפה למשך זמן מהווה שחיקה ופגיעה ביכולתו של אדם לתפקד כאשר נגרם לו נזק כתוצאה ממנה. כפי שקורה לדוגמה בעבור נהגים אשר כתוצאה מישיבה למשך זמן ארוך פיתחו בעיות גב וברכיים אשר הצטברו בקרבם במרוץ השנים.
דוגמאות למיקרוטראומה במשלח יד יום יומיים
זאת ועוד, כי אף על פי שנוצר הרושם שלמעשה הכרה בפגיעת עבודה היא תוצאתה של מחלה הנגרמת כתוצאה מעבודה עם כימיקלים וחומרים מסוכנים בלבד, מיקרוטראומה אשר הינה פגיעת
עבודה לכל דבר ועניין למעשה רווחת במיוחד מאשר האדם הפשוט מן היישוב מניח. רוצה לומר, גם מורים אשר נאלצים לאמץ את כולם למשך זמן ושנפגעו מיתרי קולם, כמו גם עובדי הקלדה אשר פיתחו מחלות בכפות הידיים כתוצאה מכך ופיתחו CTS (מחלת שורש כף היד) מהווים עילות מוצדקות לתביעה על רקע מיקרוטראומה.
כמו כן, גם חשיפה לשמש כתוצאה מנהיגה ארוכה במסלולים קבועים ובשעות אשר הציבו את העובד כדרך קבע אל מול השמש הקופחת, כאשר לאחרון התפתחה כתוצאה מכך מחלת סרטן עור, עלולה במידה רבה להוות עילה מוצדקת לתביעה שכזו. לפיכך, מיקרוטראומה עלולה להוות מנת חלקם של מגזרים רבים ומגוונים במשק, כאשר אחוזון קטן במיוחד מהם אכן ממשים את זכותם ומגישים תביעה בשל כך למוסד לביטוח לאומי למען קבלת זכויות כנגד כך.
חשיבותה של תביעה שמוגשת כהלכה
לעומת זאת, לעתים רבות עולה הטענה מצד המוסד לביטוח לאומי כי בשל העובדה שמדובר במחלות או ליקויים אשר עלולים להתפתח אצל אדם גם אילולא עבד באותה עבודה, כי אין להכיר בפגיעה אשר נסובה לעובד כמיקרוטראומה.
כלומר, אדם אשר יטען למחלת עור או מפגע גופני כתוצאה ממשלח ידו, עלול להיתקל בטענה כי מקור הפגיעה הוא אינו משלח ידו כפי שהוא התבלות הגוף ותחלואה טבעית, כאשר לנוכח זאת מתחדד משקלה של תביעה אשר הוגשה כהלכה.
רוצה לומר, בשל העובדה שקיים תחום אפור אשר מעלה בחשד את מקור הפגיעה כשלעצמו, חובה על אדם הטוען לכדי מיקרוטראומה לוודא כי תביעתו אל מול המוסד לביטוח לאומי נעשית באופן שלא מותיר ספק אודות מקור הפגיעה, כאשר המפתח לכך הוא ההיעזרות בגורם מקצועי משפטי אשר בקיא ומודע לכלל הליכיו של המוסד לביטוח לאומי ומומחה בהגשת תביעות נגד ביטוח לאומי.
זאת מכיוון שלעורך דין מומחה אשר הינו בעל ניסיון וזכויות רבות בתביעות אל מול גורם נוקשה כדוגמת המוסד לביטוח לאומי, קיים הידע וההבנה בעבור אילו פגיעות ולקויות יכול אדם לקבל פיצוי והכרה מטעם המוסד לביטוח לאומי, כמו גם באיזה אופן עליו לפעול על מנת להגדיל את סיכויו לקבלת פיצוי הולם ומשמעותי.
הגשת התביעה במסגרת זמן רלוונטית
זאת ועוד, כי גם מועד הגשת התביעה הינו בר משקל, שכן אילו יעבור זמן אשר עולה על כשנה ממועד הפגיעה הקדום, עלול להתבצע קיזוז פיצויים על חשבון התובע, כאשר משמעות הקיזוז היא הקטנה חסרת תקדים בזכויות התובע.
כלומר, על התובע להגיש את תביעתו במסגרת שנה ממועד אבחון המחלה אשר משויכת למיקרוטרואמה, על מנת להגדיל את הסיכויים להכרה בקשירתה למשלח ידו, כאשר לנוכח גודל המלאכה והקושי הרב שקיים בהתמודדות רציפה ועתירת בירוקרטיה אל מול המוסד לביטוח לאומי, רבים מן הזכאיים נוטשים וזונחים את תביעתם בעודם נותרים להתמודד עם היבטיה השונים לבדם, וללא הסיוע הרב שהם זכאים לו.
מיסודה של מיקרוטראומה כתאונת עבודה בעיני החוק
בנוסף לכך, בניגוד לתאונת עבודה אשר הקשר בינה לבין מקום העבודה אינו מוטל בספק ונובע מעיגונה של תאונת עבודה בחוק, מיקרוטראומה כצבר אירועים אשר כשלעצמם אינם מהווים עילה לתאונת עבודה לעומת כריכתם כגורם אחד, מקבלת את תוקפה כתוצאה מפסקי דין שונים אשר נפסקו בעבור עובדים אשר הגדילו לדרוש צדק בעניינם.
לפיכך, נקבע לנוכח פסקי דין עברו כי מיקרוטראומה תוכר בעבור פעולה רפטטיבית, קרי כזו אשר חזרה על עצמה במתכונת זהה או דומה משמעותית למשך זמן ניכר, כאשר בכך טמונה ליבת התביעה, שכן אילולא נאלץ העובד לקיים את אותה פעולה חדשות לבקרים, הייתה נמנעת ממנו הפגיעה ו/או מחלתו אשר נסובה לו ממקור עבודתו.
זאת ועוד, כי מיקרוטראומה מוגדרת ככזו אילו הפגיעה נעשתה באופן פיזי בלבד ופגעה באזור נקודתי ומסוים בגוף אשר נפגע בצורה ישירה ובעל קשר ישיר לפעולה הרפטטיבית שאותו עובד ביצע וקיים.
כיצד מפוצה אדם אשר יוכל כנפגע מיקרוטראומה?
זאת ועוד, כי כעת לאחר שהוגדרה מיקרוטראומה והגורמים אשר עלולים לגרום לה – כפעולות חוזרות ונשנות אשר שחקו עד דק את מי מבין יכולותיו הפיזיות של עובד אשר ביצען למשך זמן ארוך, יש להתייחס להיבט הפיצוי אשר ניתן בעבור הכרה באדם כנפגע מיקרוטראומה.
לפיכך, בעבור מיקרוטראומה, בדומה לאשר מתקיים בעבוד תאונת עבודה, זכאי העובד לקבלת דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי בעבור היעדרות ימי עבודה בשל אותה פגיעה, כמו גם הוצאות רפואיות אשר נאלץ לשאת בהן למען טיפול בפגיעותיו הגופניות.
כמו כן, אדם אשר נגרמה לו נכות קבועה כתוצאה ממיקרוטראומה, זכאי לקבלת קצבת נכות ו/או מענק נכות, במידה ויוכר כבעל נכות על ידי המוסד לביטוח לאומי, הכרה אשר חלק אינטגרלי מקיומה נובע מהיעזרות בייעוץ משפטי טרם קיומה של ועדה רפואית אשר עתידה להתקיים בעבורו על ידי הביטוח הלאומי.
הליך הכרה בפגיעה שמקורה במיקרוטראומה כהליך חופף להכרה בתאונת עבודה ו/או נכות קבועה
כלומר, מדובר בהליך דומה להגשת תביעה בעבור נפגע עבודה, כאשר על התובע להגיש את תביעתו במסגרת שנה מפגיעתו הראשונית במסגרת הטופס הבא – תביעה להכרה במחלת מקצוע או ליקוי רפואי כתוצאה מתנאי עבודה (202), כאשר במידה וזו תוכר כפגיעה שמקורה בעבודה הוא יהיה זכאי לקבלת דמי פגיעה בנוסף לגמלת נכות, אשר לאחר ותערך עבורו ועדה רפואית אשר תקבע גם את דרגת הנכות שקיימת לו אם וכאשר, יוכל אותו תובע לקבל פיצוי קבוע בדוגמת קצבת נכות, כאשר אילו נכותו תחמיר כאמור יהיה זכאי האחרון להגדלת הקצבה או לסיוע רפואי ניכר מטעם המוסד לביטוח לאומי.
לסיכום – מיקרוטראומה כפגיעה אשר עובדים רבים אינם ממשים את זכויותיהם כנגדה
כפי שניתן להבחין מן הכתוב לעיל, עצם קיומה של מיקרוטראומה חומק מעיניהם של עובדים רבים, אשר אינם מודעים ראשית לזכותם לקבל פיצוי בעבורה, כמו גם ליכולתם לממן את כלל הוצאותיהם הרפואיות אשר נסובו להם כתוצאה מביצוען של פעולות שכיחות ותכופות מטעם המוסד לביטוח לאומי.
זאת מכיוון שבשל תחלואה טבעית אשר כלל האוכלוסייה חווה כחלך מהתבלות טבעית של הגוף, רבים אינם משייכים את עצם הכאבים והפגיעות אשר הצטברו בקרבם במרוץ השנים כפרי העסקתם בעבודה אשר שחקה ופגעה בגופם ובבריאותם.
כמו כן, רבים נמנעים מן העיסוק אל מול המוסד לביטוח לאומי בשל החשש שתביעה כנגדו מהווה, כאשר לעתים זו יכולה להימשך למשך זמן רב ובעודה גובה עיסוק רב וויכוחים מתישים על מנת קיום זכויות העובדים אשר מעוגן בחוק.
אחרית דבר
לפיכך, אילו הנכם סובלים מפגיעה גופנית אשר הנכם סבורים כי מקורה במשלח ידכם אשר הצטברה בקרבם במשך השנים, כתוצאה מביצועה של פעולה חוזרת ונשנית אשר כעת הותירה אתכם כבעלי מום או כאבים חסרי מנוח, מומלץ במידה רבה להיעזר בסיועם של גורמים משפטיים ובמיוחד עורך דין בתחום מימוש זכויות רפואיות אשר בבת עינם השגת זכויותיכם במלואן ובאופן אשר יבטיח כי תזכו לפיצוי וגמל בעבור הנזק אשר נסוב לכם.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.
