תאונת עבודה
תאונות עבודה
תאונת עבודה
חיינו רצופים הפתעות וארעיות, כאשר בעוד שחלק עיקר מהן עלול להיות משמח ובעל השפעות חיוביות על היום יום שלנו, ישנן כאלה אשר משנות אותו ללא היכר, כאשר לאור התרחשותה של תאונה או אירוע אשר מותיר את אותותיו, אדם עלול לאבד יכולות ואפשרויות אשר טרם לכן נראו בעיניו כמובנות מאליהן.
כמו כן, עצם המקום בו מתרחשות אותן תאונות משפיע במידה רבה על יכולתו של הנפגע לקבל עבורן פיצוי ממשי, אשר יהווה תחליף ומזור ללקות אשר פקדה אותו, בין אם זו קבועה או שמא רגעית וברת חלוף. בהמשך לכך, הדבר נכון במיוחד בעבור תאונות אשר מקורן במקום העבודה, שכן רוחב היריעה הביטוחית בהקשרן רחב משמעותית מאשר הציבור הרחב סבור, כפי שמאמר הקרוב נרחיב.
תוכן עניינים
הגדרה של תאונת עבודה?
כמו כן, המוסד לביטוח לאומי מגדיר תאונת עבודה כתאונה אשר התרחשה במקום העבודה הקבוע של עובד ו/או אשר נגרמה כתוצאה ישירה מביצוע משלח ידו ו/או כאשר הוא נשלח למשימה מטעם מעסיקו. לעומת זאת, בעבור עצמאיים אשר לא קיים להם מעסיק קבוע, תאונת עבודה מוגדרת כתאונה שמקורה במהלך או כתוצאה ממשלח ידו האישי.
בנוסף לכך, עובדה אשר חומקת מעיניהם של רבים בהקשר תאונות עבודה, הוא תאונות דרכים אשר התרחשו כתוצאה מהגעתו ועזיבתו של העובד את מקום עבודתו. כלומר, תאונות דרכים אשר אירעו לאדם בעודו נוסע מביתו למקום עבודתו ולהפך, מוכרות ומוגדרות גם הן כתאונות עבודה, עובדה אשר למעשה חושפת כמעט כל אדם עובד לייתכנות כי הוא עלול לעבור תאונת עבודה במהלך חייו.
זאת ועוד, כי גם תאונות אשר מתרחשות במהלך הפסקותיהם של עובדים, בין אם התרחשו במקום העבודה עצמו או בין אם בסמוך לו, יוגדרו גם הן כתאונות עבודה. כלומר, אדם אשר יצא ממקום עבודתו למען הפסקת התרעננות בה נפגע, אף כי הפגיעה ארעה מחוץ למקום עבודתו ובעודו אינו נוטל חלק פעיל במשלח ידו – יוכר כאדם אשר עבר תאונת עבודה לכל דבר ועניין.
תאונת עבודה מי משלם?
בנוסף לכך, בנוגע לשאלה מי משלם בעד טיפול רפואי כתוצאה מתאונת עבודה, יש לציין כי הגורם אשר נותן מענה ופתרון עבור עובדים אשר נפצעו או ניזוקו במהלך ובעקבות משלח ידם הינו המוסד לביטוח לאומי.
כלומר, ביטוח לאומי נותן מענה לכלל תאונות העבודה המוכרות על ידו בישראל, כאשר מדובר בזכות כללית ושאינה ניתנת לערעור, היות והיא קיימת בעבור כלל עובדי ישראל, כתמורה לדמי הביטוח החודשיים שכל אזרח במדינת ישראל משלם.
כמו כן, ביטוח לאומי מממן בעבור עובדים הנפגעו במהלך העסקתם את הטיפול הרפואי המיידי אשר נזקקו לו כתוצאה מאותה פגיעה, כאשר עזרה ראשונה ואשפוז ראשוני במידה והעובד זקוק לו יינתנו במימון מלא בעבור טיפול במסגרת קופות החולים השונות, מגן דויד אדום ובית חולים או מרפאה לרפואה דחופה, כתלות כמובן בצורך מהתאונה אשר ארעה.
דמי תאונה – פיצוי אוחר לאחר קיומה של תאונת עבודה
זאת ועוד, כי אדם אשר חווה תאונת עבודה אשר לאורה נפגע בכושר עבודתו זכאי לקבלתם של דמי פגיעה מטעם המוסד לביטוח לאומי, בתוספת למימון ההוצאות הרפואיות. לפיכך, אדם אשר נפגע כושר עבודתו זכאי בהתאם למידת הפגיעה ממנה הוא סובל למימון של עד 13 שבועות מלאים (כ- 3 חודשים) בהם יקבל 75% מהכנסותיו אשר צבר ב- 3 החודשים שקדמו לחודש בו נפגע.
כלומר ולדוגמה, אדם אשר נפגע ב- 11 בדצמבר, יקבל 75% ממשכורתו אשר צבר ב- 3 החודשים הקודמים ל- חודש הפגיעה, כלומר – ספטמבר עד נובמבר.
על מנת לקבל את דמי הפגיעה על העובד להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, כאשר לתביעה זו עליו לצרף חוות דעת רפואית מטעם רופא או בר סמכה רלוונטי כי לאור פגיעתו הוא אינו כשיר לעבוד
במסגרת משלח ידו הקבוע, כאשר הוא נדרש להנפיק מאותה אסמכתה רפואית גם תעודת אי כושר עבודה, אשר תהווה סימוכין לאי יכולתו לעבוד.
זאת ועוד, כי על אותו עובד להגיש את תביעתו במסגרת 12 חודשים ממועד הפגיעה, כאשר לאחר מכן עלולה לחול עליה התיישנות אשר תקשה במידה רבה על יכולתו לקבל פיצוי בכלל בשל כך, כאשר גם אילו זה יינתן הוא צפוי להיות קטן מאשר היה מקבל אילו היה מגיש אותה בסמוך למועד הפגיעה.
כיצד נקבע גובה הפיצוי בעבור תאונת עבודה?
בנוסף לכך, לא כל תאונת עבודה מזכה את התובע בתשלום מלא ל- 3 חודשים, מכיוון שישנן תאונות אשר מסתמכות בפגיעה שולית וזניחה יותר בכושר עבודתו של הנפגע. לעומת זאת, נקבע כי עובד אשר נקבעה לו נכות קבועה באחוזון הנע בין 9% – 19% יהיה זכאי למענק חד פעמי, בעוד שאילו מדובר באחוז גבוה מכך אזי שאותו עובד זכאי לקבלת קצבה חודשית.
כמו כן, עובד אשר הוגדר כבעל נכות זמנית אשר עולה על 9%, זכאי לקבלת קצבה חודשית אך ורק בעודו מוגדר כנכה, קרי כאשר הנכות הזמנית טרם הסתיימה. כך למעשה דמי התאונה אשר אותו עובד יקבל מהווים תלות ישירה באי יכולתו להשתכר, כאשר אילו מדובר בהפחתה חלקית, כפי שקורה בעבור עובדים אשר נאלצים לעזוב את מקום עבודתם מוקדם מאשר טרם לתאונה בכדי לקיים טיפולים רפואיים, חלקו היחסי של יום העבודה אשר נבצר מהם לקיים יינתן להם כדמי תאונה.
כלומר, עובד אשר עבד טרם לתאונה 8 שעות וכעת מותר לו רפואית לעבוד רק 4, זכאי לקבלת מחצית מדמי התאונה אשר מגיעים לו בהינתן והוכר על ידי ביטוח לאומי כזכאי לכך בעקבות תאונת עבודה.
נכה נזקק – כאשר נקבעה לתובע דרגת נכות זמנית פחותה מ-100% ניתן להגיש תביעה ל”נכה נזקק” משמעותה קביעת דרגת נכות בשיעור של 100% לתקופה קצובה. התביעה תאושר כאשר לדעת ועדת הרשות, המורכבת מפקיד תביעות, עובד שיקום ורופא המוסד, לתובע לא היה באותה תקופה סיכוי סביר לעבודה כלשהי בגין הפגיעה בעבודה ואין לו הכנסות מעבודתו.
תקנה 15 –לאחר שנקבעת נכות לצמיתות, ובמידה שהתובע צמצם את הכנסותיו מעבודתו כתוצאה מהתאונה, על הועדה לשקול אם יש מקום להפעיל את תקנה 15. התקנה עשויה להוסיף לאחוזי הנכות שנקבעו כדי 1/2, 1/3 או 1/4 מהנכות הצמיתה שנקבעה לתובע עפ”י שיעור הירידה בהכנסות ובהתחשב במקצועו ובגילו, עקב נכותו שכתוצאה מתאונת העבודה.
הליך הגשת תביעה בעבור הכרה בתאונת עבודה
כמו כן, על מנת לקבל את הכרתו של המוסד לביטוח לאומי בגין תאונת עבודה, על העובד למלא טופס לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום קצבת נכות ממנה, כאשר בו ימולאו כלל פרטיו האישיים, כמו גם הפרטים אשר נלוו לפגיעתו והטיפול הרפואי אודותיה, כאשר לבסוף יצורפו גם פרטיו הפיננסיים למען יוכל המוסד לביטוח לאומי להעביר לזכותו את הפיצוי אשר יינתן לו במידת הצורך.
לאחר מכן, תביעה זו תוגש לידי בחינתה וועדה רפואית אשר לעתים רבות מזמנת את התובעים להעיד בפניה, כמו גם כדי להתרשם במידת הצורך אשר קיימת להם למען קבלת הפיצוי הרלוונטי. לעת ההתייצבות בפני הוועדה מומלץ להגיע עם כלל המסמכים הרלוונטיים אשר מבארים את נסיבותיכם האישיות, כמו גם כי ניתן להתייצב בליוויו של עורך דין אשר ייצג את התובע בשמו.
דוגמאות לתאונות עבודה
עובדים רבים בישראל לעתים רבות מפספסים את הקשר שבין תאונה לתאונת עבודה, כשהם בטוחים שהתאונה שארעה להם אינה נכללת בקטגוריית התאונות שקשורות למקום העבודה, ולאור זאת לא פועלים למימוש זכויותיהם.
לכן, נסקור מספר עקרונות המעידים על קיומה של תאונת עבודה, ובדגש על התאונות הפחות ברורות והיותר מפתיעות, כשכל המקרים הבאים נגזרים מסעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה-1995, אשר מגדיר 7 סימנים לתאונת עבודה.
- פציעה תוך כדי הגעה או חזרה מהעבודה או אליה: עובד שנפצע בדרכו לעבודה או בשובה ממנה בדרכו למקום עבודה אחר ו/או למקום לינה ו/או למקום מגוריו, בין אם בנסיעה ובין אם בהליכה, נחשב כאדם שעבר תאונת עבודה ובהתאם זכאי לקבלת פיצויים וסיוע בשל כך.
- פציעה תוך כדי עבודה – גם אם אינה קשורה לעבודה: אם עובד נפצע בעודו עושה כל דבר, בין אם קשור לעבודה עצמה ובין אם שלא, כמו ללכת מנקודה א' לנקודה ב', להחליק במדרגות, או להתחשמל מהתשתית במקום, כל התאונות הללו מוגדרות כתאונת עבודה.
- פציעה לשם הצלת רכוש, גוף או מניעת נזק: עובד שנפצע בעודו מנסה למנוע נזק מאדם ו/או רכוש שהיה קיים במקום העבודה עצמו, כמו לנסות לתפוס דבר שנפל, להגן על אדם או רכוש שעומדים להינזק, כשדרך הצלתם הוא מסכן עצמו וחושף עצמו לסכנה – פגיעתו ופציעתו תוכר ותחשב כתאונת עבודה ותזכה אותו בסיוע בשל כך.
- תאונה שנגרמה שלא כחלק מהעבודה ושבמהלכה נגרם לעובד נזק על ידי חפץ ו/או אדם אחר, אשר נמצאים שם לצרכי עבודה או שלא לצרכי עבודה, תוכר כתאונת עבודה המזכה סיוע ופיצוי, כל עוד היא לא נגרמה על ידי הנפגע בעצמו. כלומר, אילו לנפגע יש חלק בגרימת התאונה כשלעצמה לא תוגדר התאונה כתאונת עבודה, כשמנגד בכל מקרה אחר שנגרם לו נזק הוא יהא זכאי לקבלת הסיוע והפיצויים.
- תאונה המתרחשת לעובד בזמן הפסקה שניתנה על ידי המעביד (עד לכדי 3 שעות), בזמן עבודה, במקום סעודת העובדים, והתרחשה כתוצאה מהעבודה עצמה או לנוכח סיכוני המקום או בעת שהיה בדרכו אל מקום האכילה ממקום העבודה או להפך – מהווה תאונת עבודה. כך למשל קבוצת עובדים שנפצעה בדרכה ממקום העבודה למקום קבוע בו הם אוכלים, יהיו זכאים להכרה כנפגעי תאונת עבודה.
- תאונה שמתרחשת לעובד במקום שבו הוא עובד, או במקום שבו משלמים לו את שכרו, כמו גם כמובן בדרכו אל ומאותו מקום כאמור, נכללת כמובן גם כן כתאונת עבודה. כלומר, אילו עובד נדרש לאסוף את תלוש השכר שלו מנקודה מסוימת, תאונה שתתרחש לו בדרך לשם ובדרך משם למקום העבודה או לביתו, תחשב בהתאם גם כתאונת עבודה.
- תאונת עבודה שמתרחשת לעובד מתוקף תפקידו כחבר בוועד העובדים ועקב מילוי תפקידו, בין אם נדרש התרחשה כחלק מהגעתו לשם או חזרתו משם, כל עוד לא סטה מהדרך המקובלת, יהיה זכאי להכרה כנפגע תאונת עבודה. בנוגע לחידוד הנוגע לסטייה
מן הדרך, הכוונה בכך היא שלא ניתן כחלק מההגעה או מהחזרה למקום העבודה לעשות עיקופים או נסיעות שאינן לצורך ההגעה או החזרה ממקום העבודה עצמו, אך הוכר בפסיקה יחס אחר כאשר מדובר בעצירה לנוכח איסוף או הורדת ילדים, כמו גם עצירות חיוניות לתדלוק לדוגמה.
כמו שאפשר לשים לב, החוק מקיף מגוון רחב ומגוון של סיטואציות שיכולות להיות רלוונטיות לחלק משמעותי מציבור העובדים בישראל, בעודו מכסה ונותן תוקף לתאונות כתאונות עבודה בעודו שם דגש על מספר מרכיבים משמעותיים.
- פציעה מתאונה שהתרחשה מהגעה וחזרה ממקום ולמקום העבודה.
- פציעה מתאונה שהתרחשה במהלך הפסקת אוכל או כמובן בדרך אליה וממנה.
- פציעה בזמן איסוף תלוש השכר.
- פציעה בעקבות ניסיון להגן ולהציל רכוש או נפש.
- פציעה שאינה קשורה בהכרח לעבודה כשלעצמה (כל עוד הנפגע לא היה חלק מהתאונה).
הסימנים האלו עוזרים להבין מתי ואיפה בדיוק התרחשה תאונת עבודה, כאשר ככל שמתקיימים יותר תנאים בעת ובעונה אחת, לדוגמה: עובד באתר בניין שניסה להציל את חברו מחפץ שעמד ליפול עליו מגובה כאשר הם חוזרים מהפסקת האוכל שלהם, כך מתחזקת העילה להכרה בפציעה כתאונת עבודה, ועם התחזקות העילה מתחזק גם הסיכוי שאתם כתובעים ונפגעים תוכלו להנות מהפיצויים המשמעותיים שמגיעים עם הכרת המוסד לביטוח לאומי.
כמו כן, חשוב לציין שדווקא כשמתרחשים הדיונים הללו חשובה ההגעה עם נציג משפטי, על מנת שיוכל לשכנע את הוועדה כי המקרה הספציפי שלכם נכלל בקריטריונים שהחוק מחייב את המוסד לביטוח לאומי, בעיקר היכן שקיים תחום אפור מסוים או כזה שמקשה על הכרה חד משמעית וברורה במקרה כתאונת עבודה.
עורך דין תאונות עבודה
בהמשך לכך, כי לנוכח קשיים רבים אשר קיימים לעובדים אשר נאלצים להתעמת עם ההכרה של המוסד לביטוח לאומי, לעתים רבות מומלץ לעשות שימוש בייעוץ משפטי חיצוני כדוגמת עורך דין תאונות עבודה, מכיוון שהאחרון בקיא ומודע לכלל הדקויות הרלוונטיות על מנת לקיים שיח אפקטיבי ויעיל מול הביטוח הלאומי.
כלומר, לעתים רבות עובדים אינם מודעים כלל לאשר מגיע להם ואשר נקבע בהתאם לחוק, כאשר עובדה זו מתבטאת במימוש חלקי אם בכלל של זכויותיהם, בעודם מפספסים פיצויי אשר יכול להאמיר לכדי עשרות אלפי שקלים. לפיכך, מומלץ בטרם תעשה פנייה רשמית לעבר המוסד לביטוח לאומי להיוועץ עם איש מקצוע משפטי אשר יידע לבאר ולפרט את מלוא הפיצוי אשר זכאי לו אותו עובד פגוע.
לסיכום – תאונות עבודה כזכות אשר רבים אינם ממשים
כפי שניתן להבחין מן הכתוב לעיל, בין אם מדובר בתאונת עבודה בדרך לעבודה, תאונת עבודה שהתרחשה בעודכם פועלים במקום עבודה שאינו פיזי כדוגמת משרד ובין אם מדובר בתאונת עבודה בבניין, תאונות עבודה יכולות לפקוד כל אדם עובד ובכל שלב במהלך העסקתו השוטפת.
בנוסף לכך, מפתיע לגלות כי דווקא לנוכח שכיחותן הרבה של תאונות במקום העבודה, רבים אינם מודעים לזכויותיהם הקיימות להם לנוכח פגיעה במקום העבודה, כזו אשר מזכה אותם בפיצויים כתוצאה מתאונת עבודה.
לפיכך, מומלץ בכל מקרה אשר מערב פגיעה שכזו, במיוחד כאשר נלווה לה אובדן כושר עבודה, להתייעץ עם עורך דין אשר יוכל אף לייצגכם בעת הצורך אל מול הוועדה הרפואית והמוסד לביטוח לאומי, על מנת להבטיח כי כלל התביעה ובהתאם הפיצויים הנלווים לה יתקיימו בעבורכם על הצד הטוב ביותר.
לכן, בפעם הבאה שתעלה בדעתכם השאלה, תאונת עבודה – מה עושים? צרו קשר עם נציג משפטי על מנת להגדיל את זכויותיכם, ולוודא כי כלל זכויותיכם אשר קיימות לכם מתוקף החוק יתממשו במלואן.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.
