קיבלתי תגובה שקצת כיווצה לי את הלב, וגרמה לי לחשוב שאני די בטוחה שהרבה מאוד חולים יכולים להזדהות עם התחושות שהתגובה הזאת מסכמת.
הדילמה הזאת של האם זה הרגע להגיש תביעות, האם זה הרגע להפחית מהעבודה, כי אדם מרגיש שהוא שוחט את עצמו ושוחט את עצמו ושוחט את עצמו כדי להמשיך לעבוד, ולפעמים אפילו גורם להחמרה של המצב הרפואי, כדי לשמור על שגרה, כדי לשמור על תרומה לכלכלת הבית. ואולי, אולי, אולי קיימת אפשרות אחרת.
הדרך היחידה לדעתי לנתח את זה ולבחון את זה בצורה יותר מדויקת, היא להתייעץ ולבדוק מהן הזכויות הרפואיות שעשויות להיות רלוונטיות למצב שלך, למציאות שאת או אתה מתמודדים איתה. לא בכללי "מה זה זכויות רפואיות", כי נכון, זה עוזר וזה מקל וזה נותן איזושהי תמונת מצב, אבל זה לא מדויק.
כדאי להתייעץ ולהבין מהן הזכויות הרפואיות שיכולות להיות רלוונטיות אליכם. אם זה מבחינת ההכנסה, מהשכר המבוטח שלכם, אם זה מבחינת הבעיות הרפואיות – אילו בעיות רפואיות עומדות על הפרק ואיתן מתמודדים, ומה הזכויות שקיימות לאותן בעיות רפואיות. רק כך תוכלו להבין מה תהיה נקודת הסיום, בהנחה שהצלחתם בכל הגשת התביעות, כל התביעות שהגשתם התקבלו והתקבלה התוצאה המיטבית – מה צפויה להיות ההכנסה החודשית שלכם.
ולפי זה תוכלו לדעת האם תוכלו לכלכל את ביתכם, בהינתן שהכול יצליח. לפעמים אפילו מגלים שבהפסקת עבודה המצב הכלכלי אפילו משתפר. וכמובן שגם הכלים להתמודדות עם המצב הרפואי משתפרים, כשאין את הקושי הזה של המלחמה הזאת, שהרבה אנשים אומרים שהם קמים בבוקר ויוצאים לעבוד, ואז את המחיר הכבד ביותר משלמים בני המשפחה. שאין אמא מתפקדת בבית, שאין אבא, שאין חיי חברה, שאין חיי משפחה.
זו יכולה להיות מציאות אחרת, אבל כדאי להתייעץ, כי לפעמים נגלה גם שלא. אבל חשוב להתייעץ ולהבין מהן הזכויות הרפואיות שלכם. אנחנו פה בשבילכם לכל שאלה.