רוצים שנחזור אליכם?
מוזמנים להשאיר פרטים ואנו
ניצור עמכם קשר בהקדם
בהקשר של נכות כללית, נזכיר בקצרה מה זה נכות כללית. נכות כללית זה בעצם העובדה שאי כושר עבודה של המוסד לביטוח לאומי. בעצם התהליך בנוי משני שלבים. שלב ראשון, נכות רפואית, תפקידן של הוועדות הרפואיות השונות לקבוע את אחוזי הנכות של החולה, ובעצם לענות על השאלה ממה החולה סובל וכמה זה חמור. קובעים את אחוזי הנכות, צריך להגיע לסף רפואי של 40 אחוז, כאשר אחד מהליקויים הוא בשיעור של 25 אחוזים לפחות. אם אין לנו סעיף של 25 אחוזים, הסף הנדרש הוא 60 אחוז.
אחרי שעברנו את הסף הרפואי, השלב הבא הוא שלב אי-כושר. תפקידו לענות על השאלה כמה והאם בכלל החולה שנמצא מולנו בעקבות המצב הרפואי שבגינו נקבעו אחוזי הנכות, איבד את היכולת להשתלב בשוק העבודה, ואם כן עד כמה. האם זה 100 אחוז, 60 אחוז, 74 אחוז, והאם זה לצמיתות או באופן זמני.
על כל אחת מההחלטות שמניתי, בין אם זה הנכות הרפואית, ובין אם זה דרגת אי-כושר, ובין אם זה הזמניות, ניתן להערער במסגרת הערעור. הערעור יכול להיות או על הנכות הרפואית, או על אי-כושר, או על הזמניות, או על הכל יחד, או על חלק מהדברים.
צריך לקחת בחשבון שקודם כל, כל קביעה מחדש, כל החלטה חדשה של ועדה, רפואית מוחקת החלטה קודמת. ולמה הכוונה? אם נקבע לבן אדם 65 אחוז אי-כושר לצמיתות, והוא מערער כי הוא חושב שמגיע לו 100, יכול מאוד להיווצר מצב שהוועדה הרפואית להערערים אכן תקבע 100 אחוז אי-כושר, אבל זה יהיה באופן זמני. אז כלומר, אותו אדם איבד את הלצמיתות שלו, כי בעצם בתום הזמניות, הזכאות יורדת לאפס, ואין זכר להחלטה הקודמת. כל החלטה החדשה מוחקת החלטה הקודמת.
אם מגישים ערעור על האי-כושר, המוסד לביטוח לאומי ייתן את הזכות למשוך את הערעור במידה שהוא מתכוון להפחית את דרגת האי-כושר. בוועדות הרפואית זה לא תמיד ככה, זה לשיקול דעתה של הוועדה הרפואית. אז תבינו שבעצם הגשת ערעור זה לא עניין של מה בכך, וצריך להשקיע בזה מחשבה והתייעצות לפעמים, כדי להבין האם זה בהחלט הצעד הנכון לעשות. אבל אל תוותרו על הזכויות הרפואיות שלכם רק מתוך פחד שאולי יפגעו לכם בזכויות.
