טרשת נפוצה זו מחלה אוטואימונית, מחלה שבעצם חשוכת מרפא והיא בעצם מחלה שפוגעת, יכולה לפגוע לצערנו בכל מערכות הגוף. אז אין דומה בין חולה לחולה ובכל חולה זה פוגע בצורה אחרת, בין אם זה ביכולת ההליכה, בין אם זה בשליטה על הסוגרים, בין אם זה אפילו בראייה ובין אם זה בקוגניציה ובין אם זה באמת בכל דבר. מוטוריקה באמת יכול לפגוע ויכול לפגוע בכל מערכות הגוף.
הזכויות במדינת ישראל לא נקבעות כי אדם חולה. אין זכויות שמגיעות להם בעצם מהיותם חולי טרשת נפוצה. יש הרבה חולים שגם עשרים שנה לא יקבלו זכויות. שהמחלה לא נוכחת, לא פעילה בחייהם, וממשיכים ומנהלים אורח חיים מלא ותקין. הדרך, החשוב הוא להתכונן חלילה ליום השחור, כי אין מה לעשות, הוא יכול להגיע.
הרבה מאוד אנשים לא מבינים את החשיבות של קיום של קרן פנסיה. בטח ובטח לאנשים חולים. קרן הפנסיה בסופו של דבר זאת איזושהי קופת חיסכון לזקנה. כולנו מפקידים, עובד, מעביד, מפקידים כל חודש לייצר קופת חיסכון. אבל בתוך קרן הפנסיה יש ביילד-אין, רכיב של אובדן כושר עבודה. זה פנסיית נכות.
חשוב, חשוב, חשוב לבדוק שהכל, יש רציפות בהפקדות. הרבה פעמים חולים, גם בגלל המצב הרפואי, עוברים בין עבודות. מטיילים בין עבודות, ולא תמיד שומרים על הרצף. יש גם פוליסות של אובדן כושר עבודה. זה החלק הכי חשוב, לשמור על רצף של הפקדות. גם אם מפסיקים לעבוד, אפשר לפנות לקרן הפנסיה, או לשלם באופן עצמאי, או לעשות הסדר שנקרא הסדר ריסק, שזה בעצם שומר על הזכויות. ובכך לייצר רצף.
הקצבאות הללו יכולות להינתן גם דרך קרן הפנסיה, וגם דרך ביטוח לאומי, אם הוא מכיר בחולה כנכה. הוא יכול לקבל מהמוסד לביטוח לאומי קצבת נכות כללית, שנכון ל-2024, זה 4,711 שקלים בחודש, ומקרן הפנסיה, 75% מהשכר שהוא ביטח. תקשיבו לי אנשים. לכן, חשוב לשמור על הרצף, וחשוב לבטח את כל השכר. וחשוב לבדוק לפני שמחליטים להפסיק לעבוד, לפני להתייעץ עם איש מקצוע.