בשרשרת הסרטונים שעשינו בנושא נכות כללית, על החמרת מצב או ערעור, עלתה שאלה שמסכמת את כל הדילמות: אז מה נכון לעשות — להגיש ערעור על ההחלטה, או להגיש בקשה להחמרת מצב?
בואו נזכיר בקצרה מה זה נכות כללית. נכות כללית היא קצבה שמשולמת מהמוסד לביטוח לאומי בגין הפגיעה ביכולת ההשתכרות. הקצבה המקסימלית שניתן לקבל, נכון לשנת 2026, היא 4,711 שקלים בחודש.
איך קובעים את הזכאות? זה מתבצע בשני שלבים. בשלב הראשון קובעים את הנכות הרפואית — בעצם עונים על השאלה ממה החולה סובל ומהי רמת החומרה. השלב השני, שהוא שלב חשוב וקריטי, הוא קביעת דרגת אי-הכושר — כמה אותה נכות משפיעה על היכולת של החולה לקום בבוקר ולצאת לעבוד. דרגת אי-הכושר, והיא בלבד, תקבע את גובה הקצבה בפועל שתשולם לחולה. זה בעצם יקבע כמה קצבה אותו חולה יקבל.
ואז עולה השאלה: מה נכון לעשות אם לא מקבלים את מה שרוצים? האם להגיש ערעור, או להגיש בקשה להחמרת מצב בהמשך?
אין תשובה חד-משמעית. בחלק גדול מהמקרים אנחנו נגיד: למה לא להגיש ערעור? למה לפספס דרגה דיונית? למה לא להגיש ערר? אפשר להגיש ערר גם על הנכות הרפואית וגם על אי-הכושר, או רק על אחת מהן. יש שיקולים לכאן ולכאן. ואם לא מקבלים את מה שרוצים במסגרת הערר, אפשר לפנות בהמשך להחמרת מצב. זה בדרך כלל התהליך.
אבל שוב — כל מקרה לגופו, ואני מציעה להתייעץ ולבחון את הנסיבות הספציפיות של כל אדם ואדם שמתלבט. אנחנו כאן בשבילכם לכל שאלה. תלמדו, תחקרו, ואל תוותרו על הזכויות הרפואיות שלכם.