רוצים שנחזור אליכם?
מוזמנים להשאיר פרטים ואנו
ניצור עמכם קשר בהקדם
איך מגיעים למצב כזה שבו יש ועדה עיוורת?
התהליך הוא שהחוקר בעצם מטעם המוסד לביטוח לאומי הוא זה שאמור לתת את הגושפנקה להחלטה הסופית של הרופא. החותמת צריכה להיות חותמת של רופא, אבל בדרך כלל מה שקורה בהליכים קודמים — ושוב, אני כבר כל כך הרבה זמן בתחום — ביקור הבית הוא איזשהו צינור מאוד ברור וחד, ואפילו עמוד מאוד ברור בתהליך, והרופא הוא חותמת גומי.
פה הפכו את היוצרות: ביקור הבית נהפך להיות איזה דף גומי שאין לו שום רלוונטיות, שהרופא בא וקורא אותו, ובסוף מגיע הרופא ומחליט: "לא, היא כבר לא חולה אונקולוגית, המחלה בנסיגה, לא, היא לא זקוקה לעזרה במקלחת". למה היא לא זקוקה לעזרה במקלחת? למה היא לא זקוקה לעזרה במקלחת?
ומה אפשר לעשות עם זה עכשיו? הם זימנו אותה עוד פעם לוועדה רפואית. כל פעם שמתקשרים אלינו זה מתנדב, כדי לוודא שאנחנו מגיעים לוועדה. אנחנו אומרים: "רגע, אנחנו רוצים לוודא שהוועדה הזאת מתייחסת לנתונים שאנחנו העברנו, שמדובר על איזו נכות עבר שכבר נקבעה לה, שהיה ביקור בית — לפני שאנחנו מגיעים, לפני שמטרטרים אותה, תבדקו את זה". "כן כן, נבדוק ונחזור אליכם, כן כן, נבדוק ונחזור אליכם". מעורבת בזה באמת ההנהלה הבכירה, מעורבת בזה כל פעם מחדש.
