נכות כללית
זכויות נכות כללית
נכות כללית – בין אם מדובר במום ו/או לקות מלידה, או שמא דווקא כתוצאה מתאונה או מחלה שפקדה אדם, רבים מבנינו מגיעים לכדי הצורך להיעזר בקצבת נכות לאור הקושי היום יומי אשר הם חווים כתוצאה מהתפתחויות לא רצויות במצבם הגופני ו/או הנפשי.
כמו כן, לנוכח הנטל הרב אשר נוחת על כתפיו של מי שעד כה היה בריא לחלוטין וכעת נאלץ להתמודד עם שינוי כה דרסטי וחסר תקדים במצבו הרפואי, מדינת ישראל כמדינה אשר חרטה על דגלה ערכים סוציאליים מעניקה כנגד כך פיצוי כדוגמת אותה קצבת נכות, כאשר למען קבלתה ודרישתה ישנם מספר תנאים, חידודים והשגות, אשר בהם ואודותיהם נרחיב במאמר הקרוב.
תנאי הסף לקצבת נכות כללית (נכון לשנת 2026): תושב/ת ישראל מגיל 18 ועד גיל הפרישה (ניתן להגיש תביעה גם עד 12 חודשים לאחר גיל הפרישה), שאינו עובד או שהכנסתו מעבודה נמוכה מ-8,261 ש"ח בחודש במשך 90 ימים רצופים מתוך 15 החודשים שקדמו להגשת התביעה.
קצבת נכות כללית
בהמשך לכך, קצבת נכות כללית היא שמה של הקצבה אשר ניתנת בהינתן נכות גופנית ו/או שכלית ו/או נפשית אשר פקדה אדם עד כדי כי יכולתו להשתכר ולפרנס את עצמו הצטמצמה ב-50% לפחות לעומת מצבו בטרם אותה פגיעה, או בעבור עקרת בית אשר כתוצאה מאותה פגיעה איבדה את יכולתה לתפקד במסגרת משק הבית עצמו.
כיצד נקבע אחוז הנכות ובהתאם - דרגת אי-הכושר והזכאות לקצבת נכות?
גובה הקצבה נקבע בשני שלבים. בשלב הראשון קובעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי את אחוזי הנכות הרפואית של התובע. התנאי הרפואי המקדים לקצבה הוא נכות רפואית בשיעור 60% לפחות, או 40% לפחות כאשר אחד הליקויים הוא בשיעור 25% לפחות (לעקרת בית – 50% לפחות).
בשלב השני, רק מי שעמד בתנאי הרפואי נבחן על ידי פקיד תביעות ורופא מוסמך לעניין דרגת אי-הכושר, כלומר עד כמה נפגעה יכולתו להשתכר (או, אצל עקרת בית, לתפקד במשק הבית). התנאי הוא ירידה של 50% לפחות ביכולת ההשתכרות. דרגות אי-הכושר האפשריות הן: 60%, 65%, 74% או דרגה מלאה (100%, או 75% ומעלה). חשוב להבחין: אחוזי הנכות הרפואית ודרגת אי-הכושר הם שני מדדים שונים, וגובה הקצבה נקבע לפי דרגת אי-הכושר בלבד.
סכום קצבת נכות בהתאם לאחוז הנכות היחסי
לכל דרגת אי-כושר נקבע סכום קצבה קבוע, והקצבה אינה מחושבת באופן יחסי לאחוזי הנכות הרפואית. קצבת נכות מלאה (דרגת אי-כושר של 75% ומעלה או 100%) עומדת נכון לשנת 2026 על 4,711 ש"ח לחודש; בדרגת אי-כושר של 74% הקצבה היא 3,211 ש"ח; בדרגה של 65% – 2,894 ש"ח; ובדרגה של 60% – 2,718 ש"ח.
* מעודכן על פי העדכון האחרון לשנת 2026
תוספות לקצבת נכות בהינתן תלות משפחתית
זאת ועוד, כי בהינתן מצב כלכלי רעוע של נכה אשר זכאי לקצבה אך גר במשק בית בו קיימים גורמים נוספים התלויים בו כמקור פרנסה, ניתנת תוספת לקצבה אשר נועדה לסייע לאותו נכה לכלכל ולדאוג למחסורם של בני משפחתו.
תוספת עבור בן/בת זוג משולמת אם הכנסת בן/בת הזוג אינה עולה על 7,848 ש"ח ברוטו לחודש, ובן/בת הזוג אינו מקבל קצבה אחרת מהמוסד לביטוח לאומי. תוספת עבור ילדים משולמת עבור שני הילדים הראשונים, עד גיל 18 (או עד גיל 24 בשירות צבאי סדיר או בשירות לאומי).
גובה התוספת המרבי בדרגת אי-כושר מלאה הוא 1,518 ש"ח עבור בן/בת זוג ו-1,214 ש"ח עבור כל ילד (עד שני ילדים). בדרגות אי-כושר חלקיות התוספת נמוכה יותר: עבור בן/בת זוג 1,123 ש"ח (74%), 987 ש"ח (65%) או 911 ש"ח (60%); עבור כל ילד 898 ש"ח (74%), 789 ש"ח (65%) או 728 ש"ח (60%). מי שמשתכר מעבודה מעל 2,891 ש"ח ברוטו לחודש זכאי לתוספת בשיעורה המלא.
מנגד, אם לאותו נכה קיימים מקורות הכנסה שלא מעבודה, כדוגמת נכסים מושכרים, תיקי השקעות או דמי מזונות, הכנסות אלה מקוזזות מתוספת התלויים, עד כדי ביטולה. הקיזוז חל רק כאשר הקצבה כולל התוספות עולה על 4,711 ש"ח; 1,566 ש"ח הראשונים מההכנסה שלא מעבודה אינם נלקחים בחשבון, ובכל מקרה הקצבה לא תפחת מ-4,711 ש"ח. כמו כן, עקרת בית אינה רשאית לקבל תוספת עבור בן זוגה, אך היא רשאית לקבלה עבור ילדיה.
חלוקת הקצבה בין המוסד המטפל לבין מקבל הקצבה
זאת ועוד, אם האדם בעל הלקות מאושפז או שוהה דרך קבע במוסד ציבורי אשר מחצית ומעלה מעלות אחזקתו בו ממומנת על ידי גוף ציבורי, הקצבה מתחלקת בין הנכה לבין המוסד המטפל בו. החלוקה מתבצעת לאחר 90 ימי שהייה במוסד (לפחות 60 מהם רצופים, והיתר במהלך 12 החודשים שקדמו לבקשה). שיעורי חלוקת הקצבה משתנים בהתאם לזכאות הנכה לקצבה, לתוספת עבור בן/בת זוג וילדים ולאופי האשפוז.
המוסד הציבורי אחראי להעביר לביטוח הלאומי את הבקשה לחלוקת הקצבה. לנכה השוהה במוסד משולמים 1,345 ש"ח בחודש (נכון לשנת 2026), בכל דרגות אי-הכושר.
קצבת נכות לנוכח חזרה לשוק התעסוקה
רוצה לומר, אם אדם החל לעבוד ולהתפרנס בזכות עצמו אף כי הוא זכאי לקבלת קצבת נכות, ההכנסה הכוללת שלו מעבודה ומקצבה תמיד תהיה גבוהה מסכום הקצבה בלבד. לדוגמה, מי שזכאי לקצבה מלאה בגובה 4,711 ש"ח יכול להשתכר מעבודה עד 6,916 ש"ח ברוטו לחודש מבלי שהקצבה תופחת כלל.
אם הוא משתכר מעל לסכום זה, תתקיים הפחתה מדורגת מהקצבה בהתאם לגובה הכנסתו: בהכנסה של 7,000 ש"ח הקצבה תהיה כ-4,686 ש"ח, בהכנסה של 10,000 ש"ח כ-3,722 ש"ח, בהכנסה של 15,000 ש"ח כ-1,283 ש"ח, ובהכנסה של 17,000 ש"ח ומעלה לא תשולם קצבה. מי שהפסיק לקבל קצבה בגלל הכנסותיו בלבד שומר על ההטבות הנלוות במשך 36 חודשים, ויכול לחזור ולקבל קצבה ללא ועדה רפואית חדשה אם הכנסתו ירדה מתחת ל-8,261 ש"ח.
כפל זכאויות - מה מקבלים?
החל מינואר 2022, מי שנקבעה לו דרגת אי-כושר בשיעור 100% לתקופה של 6 חודשים לפחות, וזכאי גם לקצבת שירותים מיוחדים, יכול לקבל את קצבת השירותים המיוחדים ואת קצבת הנכות יחד כבר מהיום ה-31 לקביעת דרגת אי-הכושר (במקום מהיום ה-91), כולל התוספות עבור בן/בת זוג וילדים.
אילו מסמכים יש להכין למען הכנת תביעה לקצבת נכות?
כמו כן, המוסד לביטוח לאומי מעמיד לטובת הציבור מחשבון אשר מאפשר לציבור הרחב להיחשף ולבחון את סוג המסמכים אשר עליו להכין למען הגשתם לוועדה הרפואית אשר תקבע אם ובאיזו מידה הוא זכאי לקצבת נכות.
החיפוש נעשה על בסיס הלקות והנכות אשר קיימת לאותו אדם, כאשר לעתים רבות מומלץ לבחון האם קיימים לאותה נכות תסמיני רקע אשר צירוף סימוכין לפגיעה בהם עשוי במידה רבה להעניק לתובע אחוזי נכות מצטברים כתוצאה מלקויות אשר קיימות לו ב-2 מישורים.
לדוגמה, אדם אשר סובל מבעיה נוירולוגית אשר מתבטאת בהיעדר יכולתו לישון, יקבל מהמחשבון של המוסד לביטוח לאומי את הדרישה להמציא ולהנפיק את המסמכים הבאים כדלקמן:
- מכתב סיכום מרופא – פסיכיאטר
- מכתב סיכום מרופא – נוירולוג
- מכתב סיכום מפסיכולוג
- תוצאות בדיקת מעבדת שינה (בנוסף לתוצאות בדיקת EEG)
לכן, מומלץ במידה רבה לבצע בדיקה קרדינלית שכזו על מנת להבטיח כי הוועדה הרפואית אשר על פיה יישק דבר תיחשף למלוא היבטי הפגיעה בעודה מתכנסת על מנת לחרוץ גורלות ולקבוע בעניינו של אדם המבקש הכרה וסיוע לאור קשייו היום יומיים.
הליך הגשת התביעה לקצבת נכות - תביעה במסלול מהיר
בהמשך לכך, משנעשו ההכנות הרלוונטיות הכרוכות בהנפקת המסמכים אשר מעידים כי קיימת זכאות לאותו אדם בעבור קצבת נכות, עליו לבחון טרם לכן האם הוא זכאי להגשת תביעת נכות במסגרת מסלול מזורז, או שמא לאור נכותו ולקותו הוא מיועד להגישה באמצעות המסלול הרגיל.
המסלול המזורז מיועד לבעלי נכות ולקות אשר קשורה בהיבטים הבאים כדלקמן:
- חולים במחלות ממאירות אשר מטופלים בשוטף ו/או אשר הוגדרו כחולים סופניים
- בעלי נכות נפשית בשיעור 50% לפחות
- בעלי לקות שכלית בשיעור 40% לפחות על פי משרד הרווחה
- חולי שחפת קשה
- מושתלי איברי כליה, לב, ריאות, כבד, לבלב ומח עצם – עד 12 חודשים ממועד ההשתלה
- חולי A.L.S המקבלים טיפול בתרופה RILUTEK
- חולי מחלות קשות ו/או זיהומיות אשר מטופלים בשגרה
- חוסר תפקוד ב-2 גפיים ו/או ריתוק לכיסא גלגלים
כלומר, אם אדם אשר מחזיק בנכות אשר מצוינת לעיל מעוניין להגיש את תביעתו במסלול המהיר, מסלול אשר תינתן פסיקה אודותיו מבלי הצורך לזמן את התובע לבחינת ועדה רפואית כיוון שזו תסתמך אך ורק על המסמכים אשר יעמיד לטובתה אותו אדם, עליו לחתום בעת הגשת התביעה כי הוא מאשר כי כך תתקבל החלטה בעניינו.
מנגד, אם יתרשם מי מבין חברי הוועדה ו/או רופא מטעם המוסד לביטוח לאומי כי קיים צורך לבחון את מצבו הרפואי של התובע בטרם תתגבש החלטה בעניינו, אזי שייתכן ואף על פי כי הוא רשאי להגיש את תביעתו במסלול המהיר – הוא ייקרא לבחינה בדומה למסלול הרגיל. המוסד לביטוח לאומי משתדל לסיים את הטיפול בתביעות במסלול המהיר בתוך 30 ימים ממועד הגשתן.
הליך הגשת תביעה לקצבת נכות - מסלול רגיל
כמו כן, בעבור נכים ובעלי לקויות אשר אינם מורשים להגשת תביעתם במסלול המהיר, קיים הצורך להגיש את תביעתם באמצעות "טופס תביעה לקצבת נכות כללית", אשר לו יתווספו כלל המסמכים הרלוונטיים שציין מחשבון המוסד לביטוח לאומי, כאשר אם התביעה מוגשת בשמו של אדם אחר מפאת נכותו, אזי שקיים הצורך לצרף ייפוי כוח מתאים המסמיך את המגיש לעשות זאת.
בנוסף לכך, מומלץ לצרף את כלל המסמכים הרפואיים מהיסטוריית הטיפול של התובע, כדוגמת אשפוזים, ניתוחים, מרשמי תרופות ואבחוני רופאים שונים, על מנת להעניק משקל נוסף למהימנות הצורך.
זימון לבחינה על ידי ועדה רפואית
לאחר מכן, משהוגשה התביעה, עתיד התובע להיות מזומן לבחינה על ידי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, כאשר זו תבחן לנוכח התייצבותו את אחוזי הנכות הקיימים לו, כאשר אם התובע יימצא זכאי ולאור אחוז הנכות שנקבע לו, בהתאם להכנסותיו אשר דווחו כדרך קבע למוסד לביטוח לאומי ייקבע גובה הקצבה אשר לה הוא זכאי.
לאחר בחינת הוועדה יישלח מכתב מטעמה אשר מכריז על קביעתה ועל גובה הקצבה אשר לה הנכה זכאי. הקצבה משולמת החל מהיום ה-91 לקביעת דרגת אי-הכושר (למי שנקבעה לו דרגת אי-כושר של 100% לתקופה של 6 חודשים לפחות – מהיום ה-31), וניתן לקבלה רטרואקטיבית עד 12 חודשים לפני מועד הגשת התביעה. כמו כן, הקצבה משולמת כדרך קבע ב-28 לחודש לחשבון הבנק של התובע או של מיופה כוחו, קרי האפוטרופוס שלו.
ערעור על קביעת הוועדה הרפואית
ערעור על קביעת הוועדה הרפואית
בנוסף לכך, לעתים עולים חילוקי דעות בין בעלי לקויות אשר סבורים כי גובה הקצבה אשר נפסקה בעבורם אינה גדולה דיו בכדי לקיים את צרכיהם כאשר הם חשים שהוועדה לוקה בחסר בבחינת מצבם הרפואי.
לפיכך, קיימת אפשרות בעבור כל אדם אשר הגיש תביעה לאחוזי נכות לערער הן על קביעת הוועדה הרפואית אשר פסקה לו את גובה אחוזי הנכות והן על קביעת דרגת אי-הכושר אשר נקבעה לו. ערר על החלטת הוועדה הרפואית מוגש לוועדה הרפואית לעררים, וערר על קביעת דרגת אי-הכושר מוגש לוועדה לעררים – בשני המקרים בתוך 60 ימים מיום קבלת ההודעה על ההחלטה. על החלטת ועדת העררים ניתן לערער לבית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, בתוך 60 ימים.
לסיכום - תביעת קצבת נכות כהליך קרדינלי למען המשך שגרת חיים תקינה
כפי שניתן להבחין מן הכתוב לעיל, בהינתן הסימוכין והמסמכים הרלוונטיים עולה בידו של כל אשר זכאי לכך לקבל פיצוי משמעותי ואשר מהווה תוספת הכנסה שמהווה בבת עינו של כל אדם, בוודאי אם צומצמה יכולתו להשתכר.
לפיכך, מומלץ במידה רבה להגיש את תביעת קצבת נכות באופן אשר הולם את כלל שלבי ההליך, כלומר כאשר נעשית הבדיקה בצמוד להנחיות המוסד לביטוח לאומי, ולאור המסמכים הרלוונטיים אשר האחרון דורש למען שיפור סיכויי קבלתה.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, אלא יש לראות בכתוב הסבר כללי בלבד ואין להסתמך ו/או לפעול בהתאם לאמור לעיל ללא ייעוץ משפטי.
