זכויות חולי פיברומיאלגיה
פיברומיאלגיה, או בשמה המקצועי דאבת השרירים, היא תסמונת רפואית אשר רק בשנים האחרונות מקבלת את תשומת הלב הראויה לה, כאשר המודעות אודות "המחלה נטולת הסימנים" שמהווה תעלומה מזה זמן רב עולה לאחרונה, ואיתה גם האפשרויות והסעד שניתן לחולים בה, כאשר רק לאחרונה הוכרז כי ב- 1.3.22 לראשונה יתאפשר לחולי פיברומיאלגיה לקבל הכרה בסעיף נכות תחת המחלה, כזה המקנה קצבת נכות וכל הזכויות והאפשרויות שמתלוות לה.
לכן, במאמר הקרוב נעשה סדר בכל עולם הפיברומיאלגיה ונפרט בדיוק כיצד נראה תהליך הפנייה לביטוח לאומי, מה חשוב להכין מבעוד מועד ולעשות לפני שמגיעים לוועדה, ומעל הכל – עד כמה משמעותי וקרדינלי הליווי של עורך דין לענייני תביעות רפואיות מול המוסד לביטוח לאומי כדי להבטיח שהתהליך יסתיים בהקדם וכשאתם ממשים את זכויותיכם עד תום.
תוכן עניינים
מה זה פיברומיאלגיה?
בראש ובראשונה לפני שנצלול לתהליך עצמו, חשוב לפרט מהי בדיוק מחלת הפיברומיאלגיה, כמחלה שרבים אינם מודעים לקיומה או להשלכות שלה, ולכן ייתכן ברמת סבירות גבוהה במיוחד שרבים אשר סובלים ממנה כלל אינם יודעים בעצמם כי הסיבה לכאביהם וחוסר הנוחות הוא במחלה עצמה.
בהתאם, פיברומיאלגיה מוגדרת כתסמונת הכרוכה בכאבים בכל מערכת השלד והמפרקים אשר אינם בעלי רקע דלקתי, כשבנוסף לכך רבים החולים אשר מדווחים גם על קושי בהירדמות, עייפות כרונית, וקושי לנוע בעיקר בשעות הבוקר, לצד בעיות קוגניטיביות שונות.
בנוסף, שכיחים במיוחד דיווחיהם של חולים על עליות בחום הגוף, רגישות לכלל החושים השונים בדגש על רעש ואור, כמו גם תחושות נימול בידיים ובגפיים התחתונות. כמו כן, רבים מחולי הפיברומיאלגיה אשר ניגשים לסיוע רפואי נאלצים לעבור דרך ייסורים מייאשת כאשר רופא לאחר רופא לא מצליח לאבחן ולשים את האצבע על מקור כאבם, כאשר לנוכח העלייה במודעות בשנים האחרונות כעת ניתן לראות אבחונים עולים ומתגברים, אשר נותנים כתובת למקור כאבם של אלפים רבים בישראל.
הכרה בפיברומיאלגיה כסעיף נכות – פותחת את הצוהר לקבלת קצבת נכות
בנוסף לכך, החידוש המרעיש בנוגע לפיברומיאלגיה נוגע דווקא לשינויים רגולטוריים אשר דובר עליהם לראשונה בשלהי 2019, כאשר דובר עוד אז על הכרה בבעלי פיברומיאלגיה כבעלי נכות על כל המשתמע מכך, כאשר לאור זאת גם הם יוכלו לקבל סיוע ומענה מצד המוסד לביטוח לאומי, אשר מתבטא לצד קבלת קצבה גם פטור ממס הכנסה, תו נכה, ומימון משמעותי של חלק נכבד מן ההוצאות שנדרשים בעלי מחלות לקיים בשגרה.
לדוגמה, חולי פיברומיאלגיה כרוניים המוגדרים כך, זכאים בהתאם לקבלת מימון רכישת תרופות מטעם המוסד לביטוח לאומי עד גובה תקרה של סביב 500 ש"ח לרבעון, כסכום המצטבר כשלעצמו ללמעלה מ- 2,000 ש"ח מדי שנה.
בנוסף, קופות חולים רבות מציעות לחולי פיברומיאלגיה מענה בתוך הקהילה, כאשר פרט לטיפולי שיכוך כאבים או ריענון שרירים כפיזיותרפיה או הידרותרפיה, ניתן לקבל גם רישיון לצריכת קנאביס רפואי, כתרופה אשר רבים מדווחים שהצליחה להפחית עד כדי להכחיד כליל את הופעת הסימפטומים והחזירה רבים לתוך תפקוד יום יומי ושגרת חיים תקינה.
נכות במסגרת פיברומיאלגיה
כאמור, לאחר הכרת המוסד לביטוח לאומי אשר עתידה להיכנס לתוקפה ב- 1/3/22, יינתן לחולי פיברומיאלגיה זכות להגיד תביעה למוסד לביטוח לאומי שבגינה יוכלו לקבל הכרה בנכות באחוזים בטווח שבין 10% לכדי 40%, כאשר אילו בעקבות המחלה כשלעצמה בעל התביעה מחזיק בנכות אחרת, תוכר הנכות בעלת האחוזים הגבוהים יותר.
כלומר, אילו בעבר בעלי פיברומיאלגיה נדחו על הסף בעודם מגיעים לדלתות המוסד לביטוח לאומי, כיום הם יכולים לקבל מענה והכרה לא רק מתוקף המחלה עצמה, אלא גם לנוכח ההגבלות והקשיים אשר נולדים מתוכה (אך לא משניהם יחדיו), כמכשול שרבים אינם מסוגלים לעבוד או לקיים שגרת חיים תקינה בגללו כשהמחלה מונעת מהם לקיים פעולות יום יומיות. או במילים אחרות, כרגע אלו שסובלים מפיברומיאלגיה וכל הנלווה לה יכולים לקבל סעד וסיוע מן המוסד לביטוח לאומי, ובכך ישראל הופכת להיות המדינה הראשונה בעולם אשר מכירה בסעיף זה כמזכה בנכות ותמיכה כלכלית בהתאם.
כיצד נקבע אחוז הנכות כתוצאה מפיברומיאלגיה?
בנוסף לכך, אחת הסיבות שבגינה לא הוכרה המחלה כמזכה בנכות טרם לכן, היא שהיה קיים קושי מהותי בקביעת אחוזי נכות אודות סבל מכאבים אלו, כאשר לא היה ניתן לכמת או למדוד את אופי הכאב, או לחליפין כאשר אינו היה וויזואלי ושניתן להבחינו על ידי הוועדה.
לכן, נקבע כי פיברומיאלגיה תבחן בדומה לתסמונת תשישות כרונית במסגרת בחינה לקצבת נכות כללית, כאשר אחוזי הנכות שהוועדה יכולה לפסוק נעים כאמור בין 10% לכדי 40% בקפיצות של 10%. כלומר, במידה וסובל התובע מסימנים קליניים שגורמים להפרעה תפקודית קלה תיקבע עבורו דרגת החומרה המינימלית (10%), כאשר במידה וההפרעה בינונית או ניכרת, אחוזי הנכות יתפסו בהתאם לכדי 20% ו- 30%, ולבסוף בעלי סימנים קליניים המצריכים טיפול קבוע ושמונעים מהתובע להתנהל באופן תקין יזכו אותו ב- 40% נכות.
מה ניתן לקבל מקביעת נכות?
כמו כן, שאלה אשר רבים מעלים בנוגע לתהליך ההכרה בתובע כבעל קצבת נכות, הוא מה בדיוק אותה קצבה מעניקה לבעליה, כאשר פרט לקצבת הנכות כשלעצמה אשר מזכה את התובע בתשלום קבוע, ניתן לקבל מן המוסד לביטוח לאומי סל הטבות כתוצאה מנכות בסעיפים משתנים אשר אינם תלויים בקצבה עצמה.
לדוגמה, בעלי 20% נכות שנפסקה לטובתם לצמיתות, יכולים לקבל סיוע מטעם המוסד לביטוח לאומי בקבלת שיקום מקצועי וסיוע בלימודים, שנועד לאפשר להם להשתלב בשוק העובדה ולפצות על המגבלה הקיימת להם. בנוסף ועל אותו משקל, לבעלי נכות בשיעור זהה ישנה זכאות לסיוע על ידי מרכזי תעסוקה אשר מכווינים במיוחד בעלי נכויות ומוגבלויות למקומות עבודה אשר יכולים להכיל את השונות והצרכים שלהם.
יתרה מכך, אילו נפסקה לתובע פיברומיאלגיה נכות בגובה של 40%, הוא יכול להנות מהנחה בעמלות הבנקים השונות, כמו גם זכאות להשתתפות במפגשים קהילתיים לבעלי מוגבלויות שנועדו לאפשר להם להתמודד עם השונות והקושי, במיוחד אילו הוא נרכש לאורך החיים ואינו מולד, כשהמשותף לכל אלו הוא היותם כלים שמשלבים את התובע בחזרה בחיי הקהילה ומקטינים ממשקלה של הנכות / המגבלה.
כיצד נראה תהליך קבלת קצבת נכות בעבור פיברומיאלגיה?
כעת משביארנו מדוע חשובה השגת קצבת נכות והכלים השונים שהיא מעניקה פרט כאמור לזכאות הפוטנציאלית לקצבה, חשוב להסביר כיצד נראה התהליך, ומה חשוב לקחת בחשבון לאורכו.
לכן, התהליך לקבלת קצבה עובר דרך התחנות הבאות כלדקמן:
- הכנות טרם התביעה
- הגשת התביעה
- קביעת אחוזי נכות על ידי הוועדה הרפואית
- קביעת דרגת אי כושר בהתאם לפסיקה הקודמת של הוועדה
- קבלת קצבה וסיוע
- במקרה הצורך – הגשת ערעור על קביעת הוועדה או בקשה לבחינה מחודשת
ראשית הדרך לקבלת הכרה וקביעת נכות לחולה פיברומיאלגיה היא בהכנות מוקדמות טרם התביעה עצמה. במסגרת הכנות אלו על התובע להיערך באמצעות גיבוש מסמכים אשר מעידים באופן מוקדם ויסודי ככל הניתן אודות מצבו הרפואי, ומדוע הגיע לכדי הצורך לקבלת קביעת נכות. במסגרת אותו שלב צריך להציג אגד מסמכי דו"ח ניתוחי עבר, מרשמי תרופות, בדיקות רופאים מומחים, תוצאות טיפולים או כל מסמך וראייה אשר יכולה לחזק את הרושם בעיני הוועדה הרפואית כי אכן הינכם מתמודדים עם לקות רצינית ומשמעותית. כאן גם חשוב לציין, כי לא ניתן ולא מומלץ לנסות להמציא מסמכים רפואיים בשלב מתקדם לאחר שהגשתם את המסמכים הראשוניים, כאשר לאור זאת הוועדה נוטה לראות באופן שלילי ושלוקה בחסר את אמינותכם כתובעים.
לאחר מכן, משגובשו כלל המסמכים הרלוונטיים לידי הוועדה, יחל תהליך בדיקה אשר בסופו יזומן בעל הפיברומיאלגיה לבחינה על ידי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי. במסגרת אותה וועדה, האחרונה תבקש להתרשם מן הצורך שקיים למטופל ותתשאל אותו על אופייה והיבטיה של התסמונת. כאן גם חשוב לציין כי כל תובע רשאי לקבל ליווי על ידי עורך דין או נציג משפטי אשר ייצג אותו ויפרוש את טיעוניו בפני הוועדה, כאשר אחוזי ההצלחה בוועדה עצמם משתנים במידה רבה בהתאם להיותו של התובע מיוצג. בנוסף, מסקנתה של הוועדה עצמה תהיה בקביעת אחוזי נכות לתובע עצמו. אותם אחוזי נכות ישמשו אותו לאחר מכן כאשר הן בעבור קבלת הסיוע שציינו טרם לכן ללא כל תלות בקצבת נכות, והן כתנאי מחייב על מנת לגשת לוועדת קביעת אי כושר השתכרות, אשר תנאי סף לבחינתה הוא קבלת אחוזי נכות בגובה של 60% לפחות או 40% כשתסמין אחד הוא עיקרי ובעל 25%, בנוסף – אילו הסובלת מפיברומיאלגיה הינה עקרת בית, אזי שמספיקים לה 50% נכות על מנת להיבחן בשלב השני.
משנגמרה בחינת הוועדה הרפואית והתקבלו אחוזי הנכות הרלוונטיים, שלב שלישי וקרדינלי הוא בחינת וועדת אי השתכרות שמודדת את מידת נכותו של התובע, והאם הוא למעשה זקוק לסיוע כלכלי לאור היעדר יכולתו לעבוד כתוצאה מן הליקוי עצמו. במסגרת הבחינה מתייעץ פקיד השיקום עם נציגים רפואיים על מנת ללמוד לעומק את השלכות המצב הרפואי, כשהפסיקה הרלוונטית שמזכה בסיוע כלכלי הינה: 60%, 65%, 74%, ו – 100%. מנגד, חשוב לציין כי מדובר למעשה בטווחים, כאשר דין קביעת אי השתכרות בשיעור של 75% כדין קביעה של 100%.
כלומר, בעל דרגת אי השתכרות של 75% ומעלה זכאי לקבלת 100% קצבת נכות כללית, כאשר אלו שתיפסק בעניינם דרגת אי השתכרות בשיעור של 60% עד 74% זכאיים לקבלת קצבת נכות באותו
אחוזון של דרגת אי ההשתכרות, כשלדוגמה בעל דרגת אי השתכרות של 65%, יזכה לקצבת נכות בגובה של 65% מקצבה מלאה. לבסוף, בעלי דרגת אי השתכרות בשיעור הנמוך מ- 50%, כבעלי לקות שאינה מגבילה אותם כלכלית – לא יזכו לקבלת קצבת נכות ויאלצו להסתפק בקבלת הסעד שאינו תלוי בקבלת קצבה. משנקבעה דרגת אי ההשתכרות בשיעור שמזכה בקבלת קצבה, ההחלטה והקביעה תישלח לביתו של התובע.
מנגד, חשוב לציין כי ייתכן בהחלט ובהתאם ללקות עצמה (אף כי מדובר בתרחיש שאינו סביר במיוחד בפיברומיאלגיה) כי בעל הנכות יקבל הכרה זמנית ובהתאם הסיוע שנלווה לכך. כמו גם שאילו מכל סיבה אינכם מרוצים משנקבע בעניינכם, כל תובע רשאי להגיש ערעור בנוגע לקביעה אשר משתנה בהתאם לשלב בתהליך עליו הוא מעוניין לערער, אשר לרוב עומד על 60 ימים מהפסיקה בעניין.
סובלים מפיברומיאלגיה? פנו לקבלת ייעוץ משפטי בהקדם!
מתוקף החשיבות הרבה שקיימת להכרה בבעל פיברומיאלגיה כבעל נכות, כהכרה אשר מזכה אותו לא רק בקבלת קצבה אל אגם בזכאות לסיוע חברתי תעסוקתי אשר מסייע לשלבו בהקדם, חשובה במיוחד קבלת הקצבה וההכרה של המוסד לביטוח לאומי באלו שסובלים ממנה.
לכן, כאשר הדבר נכון שבעתיים בעבור חולי פיברומיאלגיה אשר חווים קושי משמעותי יותר להוכיח את עניינם מתוקף היעדר החיצוניות של המחלה עצמה, חשוב במיוחד להיעזר בסיוע משפטי שיוכל לעזור לכם כתובעים לקבל את המיטב המגיע לכם כעת על פי חוק, ולוודא שתוכלו להנות מכל הכלים שמעמידה המדינה לשיקומכם וחזרתכם המהירה לחיים תקינים.
חולי פיברומיאלגיה? אל תתמודדו עם זה לבד
כפי שאפשר להבחין מן הכתוב לעיל, מחלת הפיברומיאלגיה היא ערמומית ומקשה, כאשר אינה לובשת צורה אחידה ושקשה במיוחד לאבחנה, כשעדות לכך היא הכרתו המאוחרת אך המבורכת של המחוקק בצורך להעניק לחולייה סיוע וסעד הניתן במסגרת קצבת נכות.
כמו כן, על מנת להבטיח שתוכלו להנות בהקדם האפשרי מהסיוע שניתן במסגרת התקנות החדשות של המוסד לביטוח לאומי, חשובה במיוחד הפנייה המוקדמת לנציג משפטי/ משרד עורכי דין מנוסה שמתמחה בתחום מימוש זכויות רפואיות אשר יציג את עניינכם אל מול המוסד לביטוח לאומי, כמו גם כזה שיידע ללוותכם בכל התהליך ולהבטיח שתימנעו מטעויות דרמטיות, אשר עלולות חלילה להשפיע על סיכוייכם לקבלת הקצבה עצמה.
אנחנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר לייעוץ, חייגו עכשיו לטלפון 072-3726298 או להשאיר שם וטלפון בטופס צור קשר שלמטה.