|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
רופא תעסוקתי: כל מה שחשוב לדעת
עבודה היא חלק מרכזי בחיים של כולנו, אבל כשכושר העבודה נפגע, לא תמיד יודעים לאן לפנות או מה לעשות. אחת התחנות החשובות בדרך היא פנייה לרופא תעסוקתי. חוות דעת של רופא תעסוקתי יכולה לחזק תביעה לביטוח הלאומי, לחברת ביטוח או לבית משפט, אך היא אינה תנאי להגשת תביעה לביטוח הלאומי. במאמר הבא נסביר מיהו רופא תעסוקתי, איך מגיעים אליו ומה צריך לעשות כדי להתכונן לפגישה איתו.
תוכן עניינים
מיהו רופא תעסוקתי?
רופא תעסוקתי הוא רופא מומחה ברפואה תעסוקתית, בעל הבנה רחבה בתחומים כמו מחלות מקצוע, פיזיולוגיה תעסוקתית, והיבטים משפטיים וחברתיים של העבודה. שירותי רופאים תעסוקתיים ניתנים בקופות החולים ללא תשלום, בהפניה מהרופא המטפל או ממקום העבודה (לפי מקום העבודה ולא לפי מקום המגורים), וכן במקומות עבודה ובמכונים פרטיים. תפקידו המרכזי הוא להעריך אם העובד מסוגל להמשיך לעבוד במקום העבודה שלו, ואם כן באילו תנאים, בהתחשב בבעיות הרפואיות שמהן הוא סובל.
מתי פונים לרופא תעסוקתי?
עובד יכול לפנות לרופא תעסוקתי בהפניה מהרופא המטפל, או להיות מופנה לבדיקה כזו על ידי המעסיק שלו. פגישה עם רופא תעסוקתי יכולה להתקיים כחלק מבדיקה שגרתית, או בעקבות שינוי במצבו הרפואי של העובד שנובע ממחלה, תאונת עבודה וכדומה.
בדיקה תקופתית של רופא תעסוקתי
בדיקות תקופתיות אצל רופא תעסוקתי מתבצעות מטעם קופות החולים ומיועדות לעובדים החשופים לגורמי סיכון, כמו חומרים שעלולים להזיק לבריאות. הבדיקות נועדו לאתר בעיות בריאותיות שהעובד עלול לפתח בשל מאפייני העבודה ותנאי העבודה שלו, ולבדוק את כשירותו לעבודה.
במקרים אלו הרופא התעסוקתי לוקח בחשבון את תנאי ההעסקה של העובד (רעש, תהליכי עבודה, חשיפה לחומרים מסרטנים, מזג אוויר וכדומה) כדי לקבל החלטה בעניינו. לדוגמה, בעלי מקצוע החשופים לקרינת רנטגן בבתי חולים: בשל ההשפעה המזיקה של קרני רנטגן על הבריאות, על רנטגנאים להגיע לבדיקות תקופתיות אצל רופא תעסוקתי.
בדיקת רופא תעסוקתי בעקבות שינוי במצב רפואי
עובדים או מעסיקים יכולים ליזום בדיקה של רופא תעסוקתי בעקבות שינוי במצבו הרפואי של העובד. שינוי כזה יכול לנבוע מתאונת עבודה, תאונת דרכים, פציעה, מחלה או שינוי אחר בנסיבות. במקרה כזה על הרופא התעסוקתי להגיע למסקנה אם העובד יכול להמשיך בעבודתו.
לדוגמה, אדם שנפגע בתאונת דרכים ובעקבותיה אינו יכול לעמוד פרקי זמן ארוכים. אם עבודתו דורשת עמידה ממושכת, הרופא התעסוקתי יכול לקבוע שהוא אינו כשיר לעבודה זו, או להמליץ לאפשר לו לשבת במהלך היום.
דוגמה נוספת היא אישה בהיריון שעובדת עם חומרים כימיים שעלולים לפגוע בבריאות העובר. רופא תעסוקתי יכול להמליץ על התאמות בעבודה. אם אין במקום העבודה תפקיד חלופי מתאים, אפשר לבקש גמלה לשמירת היריון: את האישור הרפואי (טופס בל/331) ממלא רופא מומחה למחלות נשים ולידה, והזכאות מותנית באישור של רופא מטעם הביטוח הלאומי. כמו כן נדרש תשלום דמי ביטוח עבור 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו להפסקת העבודה, ותקופת שמירת היריון ראשונה של 30 ימים רצופים לפחות (וכל תקופה נוספת, 14 ימים לפחות). עובדת החשופה לחומרים מסוכנים חייבת להודיע למעסיק על ההיריון בתוך 10 ימים.
בדיקה עקב החמרה במצב רפואי
הליך של "החמרת מצב רפואי" מיועד למי שכבר נקבעה לו נכות בביטוח הלאומי, וטוען שחל שינוי לרעה במצבו, שבעקבותיו נפגע עוד יותר כושר העבודה שלו ומגיעה לו גמלה גבוהה יותר. אפשר לפנות לרופא תעסוקתי עם פרוטוקול הוועדה שקבעה את אחוזי הנכות ועם מסמכים רפואיים המעידים על ההחמרה, ולקבל חוות דעת שאפשר לצרף לבקשה לבדיקה מחדש. חוות דעת כזו עשויה לתמוך בבקשה, אך הביטוח הלאומי אינו דורש אותה ואינו מחויב לה.
בנכות כללית מגישים בקשה לבדיקה מחדש בטופס בל/7842, ככלל אם חלפו 6 חודשים מהקביעה האחרונה. מי שנקבעה לו דרגת אי-כושר של 75% או 100% יכול לבקש בדיקה מחדש של אחוזי הנכות הרפואית רק אם חלפו 12 חודשים מהבדיקה האחרונה ורופא מוסמך מטעם הביטוח הלאומי קבע שחלה החמרה. בנפגעי עבודה מגישים בקשה בטופס בל/228, אם חלפו 6 חודשים ממועד קביעת הדרגה, בצירוף אישור החמרה מרופא קופת החולים שהוסמך לכך. חשוב לדעת: בבדיקה מחדש הוועדה רשאית גם להפחית את אחוזי הנכות.
סמכויות של רופא תעסוקתי
אם הגעתם לבדיקה של רופא תעסוקתי (כבדיקה שגרתית או בעקבות מחלה או תאונה), בסמכותו לקבוע בחוות הדעת שלו באיזו מידה נפגע כושר העבודה שלכם, אם בכלל. רופא תעסוקתי יכול לקבוע שהעובד אינו כשיר לעבודתו באופן מלא או חלקי, או שהוא יכול להמשיך לעבוד רק בהיקף מצומצם יותר, או בכפוף להקלות או לתנאי עבודה אחרים.
כמו כל רופא, רופא תעסוקתי יכול לתת תעודת מחלה (עד 30 יום; מעבר לכך נדרשת המלצת רופא מומחה או חתימת המנהל הרפואי). הוא יכול גם לתת חוות דעת שאפשר לצרף לבקשה לבדיקה מחדש בביטוח הלאומי, וחוות דעת בדבר הקשר בין תנאי העבודה לפגיעה בבריאותו של העובד (מסמך שיכול לשמש את העובד בתביעה נגד המעסיק; קביעת רשלנות היא שאלה משפטית הנקבעת בבית המשפט).
איך להתכונן לפגישה עם רופא תעסוקתי?
לחוות הדעת של רופא תעסוקתי יכול להיות משקל רב בתביעה לאובדן כושר עבודה, בעיקר מול חברת ביטוח פרטית. לכן כדאי להגיע מוכנים לפגישה איתו.
לפני שתגיעו לרופא התעסוקתי, פנו לרופאים מומחים שתחום העיסוק שלהם קשור לפגיעה שלכם. למשל, אם נפגעתם בגב, פנו לאורטופד ובצעו את כל הבדיקות הנדרשות. כך, כשתגיעו לרופא התעסוקתי, יהיה בידיכם כל המידע מכל בעלי המקצוע הרלוונטיים.
חשוב שתציגו לרופא התעסוקתי את כל המסמכים הרפואיים שמעידים על הבעיה הבריאותית שממנה אתם סובלים, ותדגישו באיזה אופן היא מונעת מכם להמשיך לעבוד כרגיל. למשל, אם מדובר בפגיעה ביד שמגבילה את היכולת שלכם להרים משקל כבד ואתם עובדים בתפקיד שמחייב מאמץ פיזי, חשוב להדגיש זאת בפני הרופא התעסוקתי.
חוות דעת של רופא תעסוקתי
חוות דעת של רופא תעסוקתי מבוססת על מסמכים רפואיים כמו תוצאות בדיקות וחוות דעת של רופאים אחרים. כמו כן, הרופא התעסוקתי ישאל את העובד על מצבו הבריאותי ועל תנאי העבודה שלו. אם הרופא אינו יכול לקבל החלטה על בסיס מסמכים ותשאול, הוא יכול לבצע בדיקה גופנית ולבקש מהעובד לבצע בדיקות נוספות במקום אחר.
לאחר שכל המידע הרלוונטי יהיה בידיו, יקבע הרופא התעסוקתי בחוות דעתו את מידת הפגיעה בכושר העבודה של העובד. הוא יכול להגיע למסקנה שהעובד אינו מסוגל להמשיך לעבוד באופן זמני או קבוע, מלא או חלקי, או למסקנה שלא נפגעה יכולתו של העובד להמשיך לעבוד.
לא מסכימים עם חוות הדעת של הרופא התעסוקתי?
אם קיבלתם מרופא תעסוקתי חוות דעת שאינה לשביעות רצונכם, כדאי לברר מול הקופה אם ניתן לקבל חוות דעת נוספת. חשוב לדעת שמדובר בהליך של קופת החולים, הנפרד לחלוטין מהערר על החלטת הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי. אם זה המצב שאתם מתמודדים איתו, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום כדי לקבל ייעוץ משפטי המותאם למקרה שלכם.
הגשת תביעה לביטוח הלאומי
אפשר לצרף לתביעה לביטוח הלאומי את חוות הדעת של הרופא התעסוקתי כמסמך תומך, אך היא אינה תנאי להגשת התביעה. לתביעה לקצבת נכות כללית מצרפים מסמכים רפואיים (סיכומי מחלה, טיפולים ותרופות) ותלושי שכר, ואחוזי הנכות ודרגת אי-הכושר נקבעים בוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי. לשיקום מקצועי זכאי, בין היתר, מי שנקבעו לו 20% נכות לפחות, בגיל 18 עד גיל הפרישה, ואינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת.
הוועדה הרפואית אינה מחויבת לחוות הדעת של הרופא התעסוקתי, והביטוח הלאומי רשאי לדחות את התביעה גם כשחוות הדעת תומכת בה. אם אתם מרגישים מקופחים מהחלטה של הביטוח הלאומי, ניתן להגיש ערר לוועדה הרפואית לעררים: בנכות כללית בתוך 60 יום, ובנפגעי עבודה בתוך 30 יום (את נימוקי הערר בנפגעי עבודה אפשר למסור גם בתוך 60 יום). בנכות כללית אפשר לערור על אחוזי נכות רפואית רק אם נקבעו פחות מ-80%, ועל דרגת אי-כושר רק אם היא אינה עולה על 74%. על החלטת ועדת העררים ניתן לערער לבית הדין האזורי לעבודה בתוך 60 יום, בשאלות משפטיות בלבד.
הגשת תביעה לחברת ביטוח פרטית
חברות ביטוח מציעות כיסוי לאובדן כושר עבודה, למשל במסגרת קרן פנסיה או ביטוח מנהלים. מי שיש לו כיסוי כזה וכושר העבודה שלו נפגע, יכול להגיש תביעה לחברת הביטוח כדי לקבל קצבה חודשית בשל מצבו הבריאותי. לתביעה כזו כדאי לצרף את חוות הדעת של הרופא התעסוקתי, יחד עם מסמכים רלוונטיים אחרים.
מתי כדאי לפנות לעורך דין?
מומלץ לפנות לעורך דין מומחה בתביעות אובדן כושר עבודה כבר בתחילת התהליך, אפילו לפני הפנייה לרופא תעסוקתי, כדי להתכונן נכון ולנהל את ההליך באופן מקצועי. כמו בכל הליך בירוקרטי אחר, ליווי משפטי יכול להקל עליכם משמעותית ולעזור לכם להשיג את התוצאה המבוקשת.
אם כבר הגשתם תביעה והיא נדחתה על ידי הביטוח הלאומי או חברת הביטוח, אל תאבדו תקווה. במקרים רבים יש מה לעשות, כולל ערר על החלטת הוועדה הרפואית של הביטוח הלאומי או תביעה לבית המשפט נגד חברת הביטוח שדחתה את התביעה שלכם שלא כדין.
שאלות נפוצות
רופא תעסוקתי הוא רופא מומחה ברפואה תעסוקתית, בעל הבנה מקיפה בתחומים כמו מחלות מקצוע, נהלי עבודה, תהליכים תעשייתיים ופיזיולוגיה תעסוקתית.
יש שני מצבים עיקריים שבהם עובד צריך לפנות לרופא תעסוקתי: הראשון, מי שעובד בעבודה שבה הוא חשוף לתנאים מזיקים או לחומרים מסוכנים צריך להגיע לרופא תעסוקתי לבדיקה תקופתית. המצב השני הוא כאשר עובד סובל מפגיעה במצבו הבריאותי (בעקבות תאונת דרכים, תאונת עבודה, מחלה וכדומה) ובשלה אינו יכול לעבוד כפי שעבד קודם. רופא תעסוקתי יכול לתת חוות דעת על המצב, שאפשר לצרף לתביעה לביטוח הלאומי או לחברת הביטוח, אך היא אינה תנאי להגשת תביעה לביטוח הלאומי.
תפקידו של רופא תעסוקתי הוא להעריך את כשירותו של עובד לעבודה. רופא תעסוקתי מתמחה בזיהוי ומניעה של מחלות הקשורות לעבודה, בהתמודדות עם מצבים רפואיים שונים ובטיפול במידת הצורך.
כן. כמו כל רופא, רופא תעסוקתי יכול לתת תעודת מחלה להיעדרות מהעבודה (עד 30 יום; מעבר לכך נדרשת המלצת רופא מומחה או חתימת המנהל הרפואי).
רופא תעסוקתי מוסמך לתת חוות דעת שלפיה העובד יכול לעבוד רק בהיקף משרה חלקי, ולכן יש לאפשר לו להפחית את שעות העבודה שלו.
יש לכם עוד שאלות בנושא רופא תעסוקתי? אתם בדיוק באמצע תהליך מול הביטוח הלאומי, או לפניו? צרו איתנו קשר כדי לוודא שתקבלו את מלוא הזכויות המגיעות לכם על פי חוק
התקשרו עכשיו 072-3726298
