תאונות תלמידים: מדריך מלא להורים על זכויות ופיצויים

כשילד נפגע בבית הספר, בחוג או בטיול, ההורים נשארים לא פעם מבולבלים: מי אחראי? אילו זכויות מגיעות לו? ומה לעשות כדי לא להישאר לבד מול המערכת? איתנו באולפן עורכת הדין לינוי אולניק, המתמחה במימוש זכויות רפואיות, תעשה לנו קצת סדר במקרים של פגיעות בילדים ותסביר מה ההורים צריכים לדעת כדי לשמור על הזכויות שלהם ושל ילדיהם.

עורכת הדין לינוי אולניק, שלום וברוכה הבאה. אני רוצה לשאול אותך קודם כל על מקרה שבו דווקא הילד כן תרם לפגיעה – איך מתמודדים עם סיטואציה כזאת?

אין רלוונטיות לאשם התורם. אנחנו לא מתייחסים לאשמתו של הילד, לא מצופה מילד – כמובן שכהורים אנחנו תמיד מסבירים לילדים שלנו להימנע מסכנות, אבל מבחינת גוף התביעה אין רלוונטיות לאשם התורם של הילד.

אוקיי, זאת אומרת שגם אם הוא תרם איכשהו, בצורה כזו או אחרת, לפגיעה עצמה?

נכון, לא רלוונטי. האשם התורם לא חלק מהתהליך.

אילו תאונות ומקרים נפוצים את מתמודדת איתם? עכשיו עם הלימודים, את יודעת, מפרקים, ידיים, רגליים, מרפקים. חזרנו עכשיו מתקופת החגים, אנחנו עוד רגע נכנסים לתקופת החורף – אלה הפציעות בדרך כלל אצל ילדים: מפרקים למיניהם, דברים שקורים בספורט אקסטרים, נקרא לזה, או דברים שיכולים לקרות בטיולים שנתיים. מה הדברים הנפוצים?

בטיולים שנתיים זה יכול להיות שברים של ידיים, מפרקים, אם זה התגלגלויות ונפילות לא צפויות, אם זה הסתבכות של הרגליים ואז שוברים מפרקים. וזה גם בפעילות יומיומית – משחק כדורגל בבית הספר, אחר הצהריים, בחוג, בקייטנה. זה בכל מקום, לצערנו הילדים נוטים להיפצע בכל כך הרבה סיטואציות.

ואז ההתנהלות בהגשת התביעה היא רגילה לחלוטין?

יש לנו שני אפיקי תביעה בגדול כשאנחנו מדברים על ילדים. יש לנו ביטוח תאונות אישיות של תלמידים, ששם צריך קודם כל להראות אירוע תאונתי שבו הייתה איזושהי תאונה, כשמה של הפוליסה. במסגרת זו אנחנו בודקים אם יש נכות זמנית – שזה יכול להיות על ימי היעדרות מבית הספר, אם יש כמובן ימי אשפוז – ונכות צמיתה, שבדרך כלל מתגבשת אחרי שנה. ואז יש לנו גם תביעה נזיקית מול הגורם שאצלו קרתה התאונה, אם זה פארק טרמפולינות, אם זה גן שעשועים, אם זה רשות מקומית, אם זה קייטנה וכל מקום שבו קורה אירוע.

זה גם מוביל אותי לשאלה הבאה: מי אחראי כאשר תלמיד נפצע בפעילות לא מאורגנת, עם חברים שלו?

יש לנו שני אפיקי תביעה. תמיד זה יכול להיות תאונות תלמידים, ובתאונות תלמידים אנחנו לא בודקים אם יש איזשהו חלק רשלני. מה שמוביל אותנו זה רק נושא הנכות, בין אם הזמנית ובין אם הצמיתה, שזה החלק המהותי – הנכות שנותרת אחרי. שוב, בדרך כלל מדובר על מגבלות בתנועה למיניהן של המפרקים השונים, ולוקח זמן עד שזה מתגבש, ובגלל זה גם התביעות האלה הן תביעות שלוקחות הרבה מאוד זמן.

ובחלק השני, הנזיקי, מאוד חשוב לנו לבדוק את נושא הרשלנות ואת נושא האחריות. בהקשר הזה מאוד מאוד חשוב להורים לשים לב לתעד כמה שיותר – תמונות של המקום, תמונות של עדים אם יש, כמובן עדים של איפה שקרתה התאונה או המקרה אצלם. כי הרבה מאוד פעמים מה שקורה זה שהמקום המתרשל ימהר לתקן את הנושא, ואם יש – לצורך העניין, זה קרה למשל באיזשהו אולם טרמפולינות – אז כבר אין קשר עם ההורים שהיו באותו רגע באולם. חשוב לקחת פרטים של עוד עדים שראו את המקרה, כמה שיותר מבוגרים, כי הרבה פעמים הילדים הם העדים, אבל זה לא מספיק לנו. ככל שאפשר לגבות את זה.

ואיך מוכיחים את האחריות כשמדובר בתאונות במקומות ציבוריים, כמו חופי ים למשל, או פארק ציבורי או גינה ציבורית?

הכל תלוי ברמת ההוכחות שיש לנו לנזק – כמה שיותר תמונות, כמה שיותר עדים, וככל שאפשר שיהיו בוגרים ובעלי ידע והבנה של הסיטואציה, ולא עדות שמיעה, "שמעתי שקרה לו". אני מניחה שהמקומות עצמם מנסים להתנער מכל אחריות, פתאום אין צילומים, גם אם את פונה ישר למקום כדי לבקש צילום, אז פתאום אין תמונות, אין מקום. ואז במסגרת התביעה פתאום יכול לצוץ איזשהו סרטון או איזושהי תמונה, עדות כזאת או אחרת.

את מי אנחנו תובעים במקרה של פציעה של ילד?

אז יש לנו את ביטוח תאונות אישיות, שזה היום חברת הראל, ואת התביעה הנזיקית לפי הגוף המבטח של אותו גורם שאנחנו תובעים, שמשתנה מאירוע לאירוע.

בטח, תלוי מי ביטח את אותו גורם שהתרשל.

זה רלוונטי אם הילד נפגע בזמן בית הספר או לא?

לא, לא, אין רלוונטיות. ביטוח תאונות תלמידים זה 24/7 – בחוג, בקייטנה, בבית הספר, אצל חבר, בחו"ל אפילו. אפשר לומר שביטוח תאונות אישיות חל גם כשהילד בעצם נמצא בחו"ל. עדיין אנחנו כולם מבוטחים בביטוח תאונות תלמידים. שוב, השאלה החשובה שנשאלת זו הנזק.

אוקיי, ובהמשך לנזק, יש גם את תקופת ההיעדרות מהלימודים או מבית הספר?

בטח, בטח.

עד כמה זה רלוונטי לתביעה עצמה?

זה מאוד רלוונטי. מקבלים פיצוי יומי על היעדרות של מעל 5 ימים. היום אנחנו מקבלים פיצוי יומי גם כמובן לעניין האשפוז – אם יש לנו מרכיב של אשפוז, אז גם כל אשפוז יכול להיות בנפרד.

אני יכולה להגיד רק על הסיפור האישי שלי, הבן שלי נפגע בתחילת החופשה הגדולה בטרמפולינות, באמת פציעה שלכאורה הקטנו בחשיבותה, "יאללה קום ותחזור לטרמפולינות", ומצאנו את עצמנו חודשים בניתוח ובעוד אשפוז ועוד אשפוז ופיזיותרפיות וריפוי בעיסוק. באמת אין לדעת מתי זה ייגמר. היום אנחנו נמצאים חמישה חודשים אחרי ואנחנו עדיין בשיאו של האירוע. אז חשוב, חשוב, חשוב לתעד ולהתייעץ ולהבין מה צריך לשמור ברגע האמת.

אז קודם כל רפואה שלמה כמובן, תודה. ולסיום, אני רוצה לשאול את עורכת הדין אולניק: טיפ להורים שילדיהם חלילה היו מעורבים בתאונה או במקרה כזה או אחר. מה הדבר הראשון, מה הצעדים הראשונים שצריך לעשות, חוץ מלפנות כמובן לעורך דין?

לתעד, כמה שיותר לתעד. לפני שיוצאים מהחדר של הרופא, לוודא שהדברים נכתבו. לפני שיוצאים מהחדר, שהדברים נכתבו בצורה ברורה – "זה קרה כתוצאה מנפילה", שהרופא כתב את זה. הרבה פעמים רופאים ממהרים לקבל את המטופל הבא, ובאמת בתמימות מלאה לא מייחסים חשיבות לדברים האלה. ואני מבינה שחברת ביטוח יכולה להתפס על זה ולהגיד "לא, אבל הרופא לא רשם שזה קרה". חשוב, חשוב שהכל יהיה מתועד.

עורכת הדין לינוי אולניק, תודה רבה על הדברים החשובים האלה. בכל מקרה של פגיעה בילד, חשוב להיוועץ בעורך דין שמתמחה במימוש זכויות רפואיות, כדי להבין מה מגיע לכם ואיך לפעול נכון.