תשישות נפשית

כדי להתחיל בתהליך התביעה יש להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לגמלת סיעוד. את התביעה ניתן להגיש באופן מקוון או ידני, וניתן גם להיעזר במתנדבי הביטוח הלאומי, שממלאים את התביעה בטלפון ‎*9696. לתביעה יש לצרף מידע רפואי עדכני (תמצית תיק רפואי מקופת החולים או סיכום אשפוז מ-3 החודשים האחרונים), הכולל אבחנות, טיפולים ותרופות, וכן מסמכי הכנסות של התובע ושל בן או בת הזוג ל-3 מתוך 4 החודשים האחרונים. אם אפוטרופוס חותם על התביעה, יש לצרף העתק של צו האפוטרופסות.

לאחר הגשת התביעה, אם התובע עונה על תנאי הזכאות הבסיסיים, מעריך בסיעוד מטעם הביטוח הלאומי מתאם תחילה שיחת טלפון לבדיקת התפקוד. ביקור בבית מתקיים לפי בקשה או כשיש בו צורך, ולעיתים הזכאות נקבעת על סמך המסמכים הרפואיים בלבד.

מצב סיעודי נקבע על ידי מבחן תלות (ADL), הבוחן את יכולת האדם לבצע 5 פעולות: ניידות, לבוש, רחצה, אכילה ושליטה בסוגרים, וכן את הצורך שלו בהשגחה. במקרים רבים תשושי נפש מסוגלים לבצע את הפעולות האלה כשמבקשים מהם, אך הם מתקשים ליזום אותן בעצמם.

בבדיקה בבית של אדם עם ירידה קוגניטיבית חובה שיהיו נוכחים בן משפחה, אפוטרופוס או אדם אחר המכיר אותו היכרות יומיומית. כיוון שאדם הסובל מתשישות נפש יכול להיות עצמאי מבחינה פיזית, אך תפקודו הקוגניטיבי מחייב השגחה, טופס הבדיקה הותאם לחולי דמנציה.

הצורך בהשגחה נבחן לפי יכולת ההבנה וההתמצאות של האדם, היכולת לזהות קרובים והזיכרון של אירועים מהעבר, וניתן לקבל עד 4 נקודות עבור השגחה חלקית. מגיל 90 ניתן לבחור שהבדיקה תיעשה על ידי רופא גריאטר, ומי שמלאו לו 90 ונקבעו לו 6 נקודות תלות זכאי לרמה 4. הניקוד במבחן התלות נקבע לפי יכולת הביצוע של התובע בכל סעיף.

לגובה הגמלה ולשירותי הסיעוד שיינתנו יש השפעה רבה על חייו של תשוש הנפש. לעיתים הצורך בטיפול סיעודי בחולה תשוש נפש אינו גלוי לעין, כיוון שהפגיעה אינה בהכרח פיזית, אך כפי שהזכרנו, עזרה והשגחה צמודה הן הכרחיות לתפקודו התקין ככל האפשר.

על כן, כפי שנרחיב בהמשך, כדי להבטיח את קבלת מלוא הזכויות, חשוב במיוחד להיעזר בסיוע משפטי הולם כבר בשלב הגשת התביעה.