תאונת עבודה

תאונת עבודה היא פגיעה גופנית או נפשית שאירעה לעובד תוך כדי העבודה ועקב העבודה – כולל בדרך לעבודה ובחזרה ממנה. מי שנפגע זכאי לטיפול רפואי ללא תשלום, לדמי פגיעה בגובה 75% מהשכר עד 91 יום, ואם נותרה נכות – למענק חד-פעמי או לקצבה חודשית מהמוסד לביטוח לאומי. במדריך הזה: ההגדרה המדויקת לפי החוק, מה לעשות ב-72 השעות הראשונות, איזה טופס להגיש ומתי, חישוב דמי הפגיעה עם נתוני 2026, ומתי כדאי לתבוע גם את המעסיק.

תוכן עניינים

מה נחשב תאונת עבודה לפי החוק?

חוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה לעובד "תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו". לעצמאי – תוך כדי ועקב העיסוק במשלח ידו. שני התנאים חייבים להתקיים יחד: גם זמן ומקום (תוך כדי) וגם קשר סיבתי (עקב).

ההגדרה רחבה בהרבה ממה שרוב העובדים חושבים. סעיף 80 לחוק והנחיות הביטוח הלאומי מכירים גם במצבים הבאים כתאונת עבודה:

  1. בדרך לעבודה או ממנה – מהבית או מכל מקום שלנת בו, אל העבודה ובחזרה, וגם בין שני מקומות עבודה. כולל תאונת דרכים.
  2. בזמן הצלת אדם או רכוש – פציעה בניסיון למנוע נזק, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה.
  3. פגיעה על ידי אדם אחר או חפץ – למשל עובד שנפגע מחפץ שנפל או מקטטה, כל עוד לא היה לו חלק בגרימת הפגיעה.
  4. בהפסקה מאושרת – הפסקה שנקבעה על דעת המעסיק ואינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו העובדים אוכלים, ובדרך אליו ובחזרה.
  5. במילוי תפקיד בוועד העובדים – ובדרך לפעילות הוועד וממנה.
  6. בדרך לבחינה מקצועית לפי חוק החניכות או חוק שירות התעסוקה.
  7. תקיפה בעבודה, כולל תקיפה מינית, שגרמה לנזק גופני או נפשי המצריך טיפול רפואי.
  8. עבודה מהבית – אם הפגיעה אירעה תוך כדי ועקב העבודה.
  9. "אירוע מיוחד" בעבודה שגרם לפגיעה נפשית – אירוע חריג, פתאומי ומלחיץ במיוחד.

תאונת עבודה בדרך לעבודה – מתי כן ומתי לא

תאונת דרכים, נפילה ברחוב או פגיעה בתחבורה ציבורית בדרך לעבודה מוכרות כתאונת עבודה – בתנאי שלא הפסקת את הדרך "הפסקה של ממש" ולא סטית ממנה "סטייה של ממש" לצורך פרטי. עצירה ארוכה בקניון לקניות עלולה לנתק את הקשר. לעומת זאת, החוק מכיר במפורש בשתי סטיות מותרות: ליווי ילד עד גיל 10 (או ילד עם מוגבלות) לגן או למעון ובחזרה, ותפילת בוקר בציבור בבית התפילה הקבוע.

מה לא ייחשב תאונת עבודה

  • תאונה שאירעה כשהעובד נהג ברשלנות ולא מילא אחר הוראה חוקית או הוראת מעסיק בעניין עבודתו. גם כאן יש חריג חשוב: אם הפגיעה גרמה למוות, לנכות או לאי-כושר עבודה של 10 ימים לפחות – התאונה תוכר בכל זאת.
  • פגיעה שהעובד גרם לעצמו במכוון, או קטטה שהוא יזם.
  • אירוע שהתרחש בעבודה אבל ללא קשר סיבתי אליה. התקף לב או אירוע מוחי יוכרו רק אם קדם להם אירוע חריג וחד-פעמי בעבודה, בסמיכות זמנים.

חשוב לדעת: בביטוח לאומי אין "אשם תורם". גם אם התרשלת, החלקת בגלל חוסר תשומת לב או לא לבשת ציוד מגן – עדיין תוכר כנפגע עבודה (בכפוף לחריג הרשלנות שלמעלה). האשם התורם רלוונטי רק בתביעת נזיקין נגד המעסיק.

טבלה: האם המקרה שלך יוכר כתאונת עבודה?

התרחישהאם יוכרהנימוק
החלקה על רצפה רטובה במטבחון המשרדכןתוך כדי העבודה, במקום העבודה
תאונת דרכים בנסיעה מהבית לעבודהכןבדרך המקובלת לעבודה
תאונת דרכים אחרי עצירה של שעה בקניון בדרך לעבודהלרוב לאהפסקה או סטייה של ממש שאינה לצורכי עבודה
נפילה בדרך להוריד ילד בן 6 בגן, ואז לעבודהכןסטייה מותרת במפורש בחוק
פציעה בהפסקת צהריים במקום שבו העובדים אוכליםכןהפסקה מאושרת עד 3 שעות
כאבי גב שהצטברו משנים של הרמת משאותכן, במסלול אחרלא "תאונה" אלא מיקרוטראומה או מחלת מקצוע
התקף חרדה אחרי אירוע אלים חריג עם לקוחכן"אירוע מיוחד" בעבודה – פגיעה נפשית מוכרת
התקף לב במהלך יום עבודה רגיללרוב לאאין אירוע חריג שקדם לו
פציעה בעבודה מהבית (עבודה היברידית)כן, אם יוכחנדרש להוכיח שהפגיעה אירעה תוך כדי ועקב העבודה
עובד יומי שנפגע ביום הראשון אצל המעסיקכןהביטוח חל מהשעה הראשונה, גם ללא חוזה
עצמאי שלא שילם דמי ביטוח במועדלאתנאי מוקדם לעצמאי: רישום ותשלום במועד
נפילה ממדרגות בדרך לאסוף את תלוש השכרכןבדרך למקום קבלת השכר

מה לעשות ב-72 השעות הראשונות אחרי תאונת עבודה

הפעולות הראשונות קובעות את סיכויי ההכרה יותר מכל דבר אחר. הביטוח הלאומי בודק תיעוד רפואי מיידי, דיווח למעסיק וקשר בין הפגיעה לעבודה – ושלושתם נבנים בימים הראשונים.

  1. טיפול רפואי מיידי – במיון, במוקד רפואה דחופה או אצל הרופא בקופת החולים. אמרו לרופא במפורש שמדובר בפגיעה בעבודה ותארו את נסיבות האירוע. התיאור נרשם בגיליון ומשמש ראיה.
  2. דיווח למעסיק בכתב – באותו יום, גם אם הפגיעה נראית קלה. מייל או הודעת וואטסאפ מספיקים כדי לקבע תאריך.
  3. טופס ב.ל. 250 – הודעה על פגיעה בעבודה – המעסיק ממלא וחותם. עם הטופס החתום חוזרים לרופא בקופה, שמנפיק "תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה". התעודה היא הבסיס לכל תשלום.
  4. איסוף ראיות – שמות וטלפונים של עדים, צילומים של המקום והמפגע, שמירת בגדים או ציוד פגום, ובקשה בכתב מהמעסיק לשמור צילומי מצלמות אבטחה.
  5. תיעוד רציף – כל ביקור אצל רופא, כל תעודת אי-כושר, כל קבלה על תרופות ונסיעות.

אם המעסיק מסרב לחתום על טופס 250 – זה לא חוסם את התביעה. אפשר להגיש את התביעה לביטוח לאומי גם בלי חתימתו, והביטוח הלאומי יפנה למעסיק בעצמו.

תאונת עבודה – מי משלם?

המוסד לביטוח לאומי הוא הגוף שמשלם על טיפול רפואי, דמי פגיעה וגמלת נכות. כל עובד שכיר מבוטח אוטומטית מהיום הראשון; עצמאי מבוטח רק אם היה רשום בביטוח לאומי כעצמאי ושילם דמי ביטוח במועד.

המעסיק לא משלם פיצוי ישיר על הפגיעה עצמה – אלא אם יוכח שהתרשל, ואז נפתח מסלול נפרד של תביעת נזיקין (בהמשך).

טיפול רפואי

אחרי ההכרה, כל הטיפול הרפואי הקשור לפגיעה ניתן ללא תשלום דרך קופת החולים: ביקורי רופא, בדיקות, תרופות, פיזיותרפיה, אביזרים רפואיים ואשפוז. קבלות על הוצאות ששולמו לפני ההכרה מוגשות לקופה להחזר, יחד עם אישור ההכרה.

דמי פגיעה 2026 – כמה מקבלים וכמה זמן

דמי פגיעה הם פיצוי על אובדן שכר בתקופה שבה לא יכולת לעבוד בגלל הפגיעה, לפי תעודות אי-כושר מהרופא. הכללים המלאים מופיעים בדף שיעור דמי הפגיעה ליום באתר הביטוח הלאומי.

הפרמטרהכלל (נכון ל-2026)
שיעור75% מההכנסה החייבת בדמי ביטוח
בסיס החישוב3 החודשים המלאים שקדמו לחודש הפגיעה, חלקי 90 (או חודש הפגיעה עד יום הפגיעה ושני החודשים שלפניו – הגבוה מביניהם)
תקרה יומית1,314.25 ₪ (מ-1.1.2026)
תקופה מקסימלית91 יום (13 שבועות), רצופים או לא, מהיום שאחרי הפגיעה
12 הימים הראשוניםשכיר – הביטוח הלאומי משלם וגובה מהמעסיק; עצמאי – 12 הימים הראשונים אינם משולמים
היעדרות קצרה מ-12 יוםהתשלום מתחיל מהיום השלישי שאחרי יום הפגיעה
היעדרות ארוכה מ-12 יוםהתשלום מתחיל מהיום שאחרי יום הפגיעה
יום הפגיעה עצמומשולם על ידי המעסיק כשכר רגיל
ניכוייםמס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות
מועד הגשהעד 12 חודשים מיום הפגיעה

דוגמת חישוב

עובדת בשכר ברוטו של 12,000 ₪ לחודש נפגעה ב-10 במאי ונעדרה 30 יום.

  • שכר 3 החודשים המלאים הקודמים (פברואר–אפריל): 36,000 ₪
  • 75% מהשכר: 27,000 ₪
  • חלקי 90: 300 ₪ ליום
  • 30 ימי היעדרות (מעל 12 יום, ולכן מהיום שאחרי הפגיעה): 30 × 300 = 9,000 ₪ ברוטו, לפני ניכויי מס וביטוח

מי שהכנסתו גבוהה במיוחד ייתקל בתקרה של 1,314.25 ₪ ליום. מי שקיבל שכר חלקי באחד משלושת החודשים בגלל מחלה או חופשה – יכול לבקש שהחישוב ייעשה כאילו קיבל שכר מלא, בצירוף אישורים. לחישוב מהיר אפשר להיעזר במחשבון לנפגעי עבודה שלנו.

חזרה חלקית לעבודה

אם הרופא אישר אי-כושר חלקי, משולמים דמי פגיעה מופחתים על שעות ההיעדרות בלבד, עד 8 שעות ביום. עובד שעבד 4 שעות מקבל השלמה של 4 שעות. אישור רופא תעסוקתי עוזר לקבוע את היקף החזרה.

פיטורים בתקופת הפגיעה

אין בחוק איסור מוחלט על פיטורים, אבל פיטורים בגלל הפגיעה עצמה עלולים להיחשב פיטורים שלא כדין. לעניין פיצויי פיטורים, עד 30 ימי היעדרות בשנה בגלל פגיעה בעבודה נספרים כתקופת עבודה מלאה. אם הפגיעה מונעת חזרה למקצוע, בדקו גם את הזכויות בעמוד אובדן כושר עבודה.

איזה טופס מגישים ומתי – מפת הדרכים המלאה

רוב הטעויות בתביעות תאונות עבודה נובעות מבלבול בין הטפסים. אלה השלבים לפי הסדר:

שלבטופס / הליךמי מטפלמתי
1ב.ל. 250 – הודעה על פגיעה בעבודההמעסיק (שכיר) / הנפגע (עצמאי)מיד אחרי הפגיעה, לפני הרופא
2תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודהרופא קופת החוליםעל סמך טופס 250
3ב.ל. 211 – תביעה לתשלום דמי פגיעההנפגע, בצירוף התעודות הרפואיותתוך 12 חודשים מהפגיעה
4ב.ל. 200 – תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודההנפגעאחרי 91 יום, או כשנותרה נכות (גם אם חזרת לעבוד)
5ועדה רפואיתהביטוח הלאומי מזמןשבועות עד חודשים אחרי הגשת 200
6ערר לוועדה הרפואית לערריםהנפגע (או הביטוח הלאומי)תוך 30 יום מקבלת ההחלטה (+30 יום להשלמת נימוקים)
7ערעור לבית הדין האזורי לעבודההנפגע, בשאלה משפטית בלבדתוך 60 יום מהחלטת ועדת העררים

את הטפסים אפשר להגיש באתר הביטוח הלאומי, בסניף או בדואר. אחרי ההגשה עוקבים אחר התביעה ב"שירות אישי". שימו לב: אם ועדת העררים שוקלת להוריד אחוזי נכות, מותר לבטל את הערר ולהישאר עם הקביעה המקורית.

נכות מעבודה: מענק או קצבה?

אם אחרי תום תקופת דמי הפגיעה נותרה מגבלה, מגישים תביעה לקביעת דרגת נכות (ב.ל. 200). ועדה רפואית של הביטוח הלאומי בודקת אותך וקובעת אחוזי נכות לפי "ספר הליקויים" (עוד על כך בעמוד דרגת נכות ביטוח לאומי). הדרגה קובעת את סוג הפיצוי:

דרגת נכותמה מגיע
פחות מ-9%אין תשלום (הזכות לטיפול רפואי נשמרת)
9% עד 19.99% לצמיתותמענק חד-פעמי בגובה 43 קצבאות חודשיות
20% ומעלה לצמיתותקצבה חודשית לכל החיים; הכנסה מעבודה לא מפחיתה אותה
נכות זמניתקצבה חודשית לתקופת הנכות הזמנית בלבד

איך מחשבים: הקצבה החודשית = דמי הפגיעה ליום × 30 × אחוז הנכות. בדוגמה שלמעלה (300 ₪ ליום), נכות של 15% נותנת קצבה תיאורטית של 1,350 ₪ לחודש, ולכן מענק חד-פעמי של 58,050 ₪ (1,350 × 43). נכות של 25% הייתה נותנת קצבה של 2,250 ₪ לחודש לכל החיים. לחישוב מדויק יש מחשבון רשמי, והרחבה בעמוד חישוב קצבת נכות מעבודה.

מי שקיבל מענק ומצבו החמיר לדרגה של 20% ומעלה – עובר לקצבה, והמענק שקיבל מקוזז ממנה.

שני מנגנונים שרוב הנפגעים לא מכירים

נכה נזקק – אם נקבעה לך נכות זמנית נמוכה מ-100%, אבל בפועל אינך מסוגל לעבוד בשום עבודה ואין לך הכנסה מעבודה, אפשר לבקש הכרה כ"נכה נזקק" ולקבל קצבה לפי 100% לתקופה קצובה. ההחלטה בידי "ועדת הרשות" של הביטוח הלאומי.

תקנה 15 – כשנקבעה נכות לצמיתות והפגיעה גרמה לירידה בהכנסה או לאובדן המקצוע, הוועדה רשאית להגדיל את אחוזי הנכות בעד מחצית. נכות של 20% יכולה להפוך ל-30%, ומי שנקבעו לו 15% (מענק) יכול לעבור את סף ה-20% ולקבל קצבה לכל החיים. ההבדל הכספי מגיע למאות אלפי שקלים לאורך השנים – וזה המקום שבו ייצוג בוועדה משנה תוצאות (ראו אחוזי נכות לצמיתות).

החמרת מצב ונכות גבוהה

אם מצבך הרפואי החמיר אחרי קביעת הנכות, אפשר להגיש בקשה לבדיקה מחדש בצירוף אישור רפואי על ההחמרה. בעלי דרגת נכות גבוהה או מוגבלות ברגליים עשויים להיות זכאים לקצבאות נוספות – פרטים בעמודים גמלת נכות מעבודה ושירותים מיוחדים.

תביעת נזיקין נגד המעסיק – המסלול השני

הזכויות מביטוח לאומי לא תלויות באשמה. אבל אם התאונה נגרמה בגלל רשלנות – רצפה חלקה שלא טופלה, מכונה ללא מגן, חוסר הדרכה, ציוד מגן חסר – קיים מסלול נוסף: תביעה אזרחית נגד המעסיק או נגד גורם אחר שאחראי (קבלן ראשי, יצרן, רשות מקומית).

בתביעה כזו הפיצוי כולל ראשי נזק שביטוח לאומי לא מכסה: כאב וסבל, הפסדי שכר מלאים לעבר ולעתיד, עזרת צד שלישי והוצאות. אבל יש שני הבדלים קריטיים:

  • צריך להוכיח רשלנות – ואפשר להפחית מהפיצוי בגלל אשם תורם של העובד.
  • קיזוז תגמולי ביטוח לאומי – כל מה שקיבלת ותקבל מהביטוח הלאומי (כולל שווי מהוון של קצבה עתידית) מקוזז מהפיצוי. במקרים לא מעטים הקיזוז "בולע" את התביעה. לכן בודקים כדאיות לפני שמתחילים, לא אחרי.

ההתיישנות בתביעת נזיקין היא 7 שנים מיום התאונה – אבל ראיות נעלמות הרבה קודם.

תאונת עבודה של עצמאי

עצמאי זכאי לאותן זכויות – בשלושה תנאים: היה רשום בביטוח לאומי כעצמאי בזמן הפגיעה, שילם את דמי הביטוח במועד, והפגיעה אירעה תוך כדי ועקב העיסוק. דמי הפגיעה מחושבים לפי ההכנסה בשנת המס השוטפת, ו-12 הימים הראשונים אינם משולמים. מי שהוא גם שכיר וגם עצמאי – ההכנסה משני המקורות נלקחת בחשבון.

עורך דין לתאונת עבודה – מתי זה באמת משנה

רוב הנפגעים מגישים את התביעה לדמי פגיעה לבד, וזה בסדר. הנקודות שבהן ליווי משפטי משנה תוצאות הן אחרות:

  • הביטוח הלאומי דחה את ההכרה – בטענה שאין קשר סיבתי, שהייתה סטייה מהדרך או שמדובר במחלה ולא בתאונה.
  • ועדה רפואית – הכנה לוועדה, טיעון על סעיפי הליקויים הנכונים, דרישה להפעלת תקנה 15.
  • ערר וערעור – מועדים קצרים של 30 ו-60 יום וטיעונים משפטיים.
  • בדיקת כדאיות תביעת נזיקין – חישוב הקיזוז מראש.

שכר הטרחה בייצוג מול הביטוח הלאומי מוגבל בתקנות, כך שהעלות ידועה מראש. במשרדנו הפגישה הראשונה לבדיקת זכאות ניתנת ללא עלות וללא התחייבות – פרטים בעמוד ייצוג נפגעי עבודה.

סיכום: תאונת עבודה – מה עושים

  1. טיפול רפואי ודיווח למעסיק – באותו יום.
  2. טופס 250 ותעודה רפואית ראשונה – בימים הראשונים.
  3. תביעה לדמי פגיעה (211) – עד 12 חודשים; 75% מהשכר עד 91 יום.
  4. תביעה לנכות (200) אם נותרה מגבלה – מענק מ-9%, קצבה מ-20%.
  5. בדיקת תקנה 15, נכה נזקק ותביעת נזיקין – לפני שמוותרים על כסף.

נפגעתם בתאונת עבודה או קיבלתם דחייה מהביטוח הלאומי? השאירו פרטים לבדיקת זכאות ראשונית ללא עלות, או שלחו הודעת וואטסאפ עם תיאור קצר של המקרה.

שאלות ותשובות על תאונת עבודה

כשהתאונה אירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה – במקום העבודה, בדרך אליה או ממנה, בהפסקה מאושרת, בשליחות מטעם המעסיק או במצבים נוספים שהחוק מונה. לא נדרש להוכיח אשמה של אף אחד. תאונה אחרי סטייה של ממש מהדרך, או תוך הפרת הוראת בטיחות, עלולה לא להיות מוכרת.

טופס ב.ל. 250 הוא "הודעה על פגיעה בעבודה" שהמעסיק ממלא וחותם עליו. איתו פונים לרופא בקופת החולים, שמנפיק תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה. בלי הטופס קופת החולים לא תפתח תיק פגיעה בעבודה. עצמאי ממלא את הטופס בעצמו.

המוסד לביטוח לאומי משלם את הטיפול הרפואי דרך קופת החולים, את דמי הפגיעה ואת גמלת הנכות. לשכיר, המעסיק משלם את יום הפגיעה עצמו, והביטוח הלאומי גובה ממנו את 12 הימים הראשונים. המעסיק חייב בפיצוי נוסף רק אם הוכחה רשלנות שלו בתביעת נזיקין.

75% מהשכר ברוטו בשלושת החודשים המלאים שלפני חודש הפגיעה, חלקי 90 – זה הסכום ליום. לדוגמה: שכר 12,000 ₪ לחודש → 36,000 × 75% = 27,000 ÷ 90 = 300 ₪ ליום. התקרה ב-2026 היא 1,314.25 ₪ ליום, ומהסכום מנוכים מס, ביטוח לאומי וביטוח בריאות.

עד 91 יום (13 שבועות) מהיום שאחרי הפגיעה, רצופים או לא, כל עוד יש תעודות אי-כושר. אם נעדרת פחות מ-12 יום, התשלום מתחיל מהיום השלישי אחרי הפגיעה. מי שעדיין לא מסוגל לעבוד אחרי 91 יום מגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה.

תביעה לדמי פגיעה מגישים תוך 12 חודשים מיום הפגיעה; הגשה מאוחרת עלולה לגרום לאובדן חלק מהתשלום. ערר על ועדה רפואית – תוך 30 יום; ערעור לבית הדין לעבודה – תוך 60 יום. תביעת נזיקין נגד מעסיק – תוך 7 שנים.

כן. תאונה בדרך המקובלת מהבית לעבודה ובחזרה מוכרת כתאונת עבודה, כולל בהליכה או בתחבורה ציבורית. במקרה כזה קיימות שתי מערכות זכויות במקביל – ביטוח לאומי וחברת הביטוח לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים – ותגמולי הביטוח הלאומי מקוזזים מהפיצוי מחברת הביטוח.

ברוב המקרים כן. בביטוח לאומי אין אשם תורם: החלקה מחוסר זהירות או טעות בהפעלת מכונה עדיין נחשבות תאונת עבודה. החריג: רשלנות שכללה הפרת הוראה חוקית או הוראת מעסיק – ואפילו אז התאונה מוכרת אם גרמה למוות, לנכות או לאי-כושר של 10 ימים לפחות.

נכות לצמיתות בין 9% ל-19.99% מזכה במענק חד-פעמי בגובה 43 קצבאות חודשיות. נכות של 20% ומעלה מזכה בקצבה חודשית לכל החיים. מתחת ל-9% אין תשלום. ההבדל בין 19% ל-20% יכול להגיע למאות אלפי שקלים – ולכן חשוב לבדוק את הפעלת תקנה 15 בוועדה.

אין בחוק איסור מוחלט, אבל פיטורים בגלל הפגיעה עצמה עלולים להיחשב פיטורים שלא כדין, ופיטורים בתקופת אי-כושר מחייבים זהירות מיוחדת. לחישוב פיצויי פיטורים, עד 30 ימי היעדרות בשנה בגלל פגיעה בעבודה נספרים כתקופת עבודה מלאה.

כן. הביטוח הלאומי מכיר בפגיעה בעבודה מהבית אם אירעה תוך כדי ועקב העבודה – למשל נפילה בדרך למחשב במהלך שיחת עבודה. הנטל להוכיח את הקשר לעבודה גבוה יותר מאשר במשרד, ולכן תיעוד מיידי קריטי.

שכר הטרחה בייצוג מול המוסד לביטוח לאומי מוגבל בתקנות ונגזר מהתגמולים שהתקבלו, כך שאין תשלום מראש. במשרדנו הפגישה הראשונה לבדיקת זכאות ניתנת ללא עלות. בתביעת נזיקין נגד מעסיק שכר הטרחה נקבע בהסכם ומשולם מהפיצוי.

המידע במאמר כללי ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני. הסכומים מעודכנים ל-1.1.2026 ומתעדכנים מעת לעת על ידי המוסד לביטוח לאומי.

אולניק לינוי - בעלים של משרד עורכי דין אולניק לינוי

מלאו את הטופס
ונחזור אליכם לייעוץ ראשוני

אתם לפני גיל פרישה?
מימוש זכויות רפואיות

מימוש זכויות רפואיות

רק עם המומחים בתחום

סובלים מבעיה רפואית? מיואשים מהביטוח הלאומי?!
סובלים מבעיה רפואית?
מיואשים מהביטוח הלאומי?!

מלאו פרטים ואנו נדאג לשאר - ללא התחייבות

This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.

Thank You

תודה על פנייתך

אנו ניצור עמכם קשר
בהקדם האפשרי

Contact Us

צרו איתנו קשר

רוצים שנחזור אליכם?
מוזמנים להשאיר פרטים ואנו
ניצור עמכם קשר בהקדם